תנ"ג 12255-04-19

תקציר

בעניין טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ אישר בית המשפט הסכם פשרה הנובע מתביעות נגזרות מאוחדות הנוגעות למעורבותה של טבע במשבר האופיואידים. התובעים הנגזרים האשימו את טבע ואת החברות הבנות שלה בפרקטיקות שיווק לא תקינות של אופיואידים, שלטענתם היו מפוקחות על ידי נושאי המשרה של טבע. עם זאת, טבע טענה כי רוב האופיואידים המשווקים על ידי החברות הבנות שלה הם גנריים, ויש לייחס כל מידע מטעה ליצרני התרופות המקוריות. עוד נטען כי הם החלו לייצר אופיואידים רק בשנת 2011, לאחר שרכשו את חברת ספאלון, בעוד שטענות התובעים נגעו בעיקר לאירועים מסוף שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000. בית המשפט אישר את סעיף 202 לחוק החברות, המחייב אישור שיפוטי להסדר פשרה כדי להבטיח שהם יועילו לחברה ולא רק לתובעים בודדים ולמנוע שימוש לרעה בתביעות נגזרות. המגשר, עו"ד צבי זילברטל, בחן לגופה של התביעה, וקבע כי סכום הפשרה המוצע סביר. ההסכם כלל התחייבות של טבע לשלם סכומים משמעותיים, שיכסו בסופו של דבר את ההתחייבויות ואת עלויות ההגנה. בית המשפט מצא כי הסדר הפשרה נערך באופן אובייקטיבי, תוך הימנעות מפגיעה במוניטין ומעלויות פוטנציאליות של התדיינות משפטית, ולא הועלו התנגדויות נגדו. כמו כן, דירקטוריון טבע, לאחר דיונים פנימיים מקיפים, אישר את ההסדר מבלי להצביע על ניגוד עניינים. בית המשפט הדגיש כי מאחר שההסכם כרוך בוויתור ושיפוי בגין הליכים עתידיים, על פי פוליסות הביטוח של טבע, אין צורך באישורים נוספים של התאגיד. אישור הפשרה כלל את פירוט תשלום שכר טרחת עורכי הדין וגמול התובעים, בסך 4.258 מיליון דולר ו-532 אלף דולר בהתאמה, שיחולקו בהתאם להסדרים קודמים. בית המשפט יישם את עקרונות פרשות רייכרט וסופרגז בקביעת שכר טרחה זה, דחה טענות מוגזמות אך אישר את הצורך בתמריץ לגיטימי להגשת תביעות כאלה. הפיצוי שהוסכם מתיישב עם תקדימים אלה, והוכח כסביר בהתחשב בשלב ובמורכבות של התיק.