ע"ע 2085-03-24

תקציר

בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו, וקבע כי החל"ת של המשיב בתקופת הקורונה לא היווה פיטורים, אלא התפטרות. בית המשפט קבע כי נסיבות המגפה, לרבות הסגרים ואי הוודאות, יצרו מציאות חדשה המצדיקה גישה שונה לחל"ת. המשיב הוצא לחל"ת בשל מגפת הקורונה ונמסר לו על כך באמצעות מסרונים, מתוך הבנה כי היא תימשך חודש לפחות. בא כוח המשיב טען כי אי החזרה לעבודה לאחר החופשה מהווה פיטורים, אך בית הדין מצא כי התנהלות המערערים לא הצביעה על כוונה לסיים את העסקתו של המשיב. תחת זאת, היא התפרשה כהתפטרות, שכן המשיב לא נענה לבקשת המערערים לחזור לעבודה. זאת ועוד, בית הדין קבע כי המשיבה זכאית לתשלום חילופי תקופת הודעה מוקדמת בסך 11,879 ₪ מהמערערים, בהיותה הגורם הפעיל לסיום יחסי העבודה. עם זאת, בית המשפט לא מצא הצדקה לחייב את המשיב בתשלום פיצויים בגין התנהגות בחוסר תום לב. באשר לפדיון חופשה שנתית, אישר בית המשפט את החלטת בית הדין האזורי, ולא מצא עילה להתערב בקביעות המבוססות על הראיות. כתוצאה מפסק דין זה הופחת משמעותית הסכום שנפסק למערערים, וההוצאות שנפסקו להם בוטלו. המשיב חויב לשלם למערערים הוצאות בערעור, בסך 6,000 ₪, בצירוף ריבית והצמדה.