רע"א 6960/21

תקציר

המבקש, הנמצא בעיצומם של הליכי פשיטת רגל, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי המחריגה אותו מחובותיו כלפי נושיו. הערעור התייחס להחלטת בית המשפט לדחות את בקשתו לפשיטת רגל בנימוק שהוגשה בחוסר תום לב וכי המבקש יכול לפרוע את חובותיו. המבקש טען, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שייחס את חובו למעשים מיניים של ניצול לרעה של סמכות וכי אין להשתמש בהסכם הפשרה שלו עם הנושים כראיה נגדו, מה גם שלא הורשע בפלילים. זאת ועוד, טען המבקש כי בית המשפט לא התחשב בנסיבותיו האישיות וכי עשה מאמצים לפרוע את חובותיו. עם זאת, השופט דחה את הערעור, והסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי כי חובו של המבקש נבע ממעשים פוגעניים וכי הוא לא פעל בתום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל. השופטת הדגישה כי הודאתו של המבקש בהליך משמעתי והסכם הפשרה, יחד עם חוסר מאמציו לפרוע את החוב, מצדיקים את המסקנה כי ביצע מעשי מרות מיניים. יתר על כן, השופט הדגיש כי חוסר תום הלב של המבקש ביחס לפירעון חובו העיקרי, המהווה 88% מכלל חובותיו, למרות שהתקשר בהסכם פשרה, תמך בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. משכך, סירב השופט להיעתר לערעור והורה למבקש לכסות את הוצאות הנושים, המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי.