בג"צ 752/20
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט דן ובחן טענות שונות בנוגע לעתירה לביטול צו ההריסה של ביתו של מחמוד עטונה, שהיה מעורב בפיגוע שבו נהרג דביר שורק. למרות תקדימים קודמים שבהם אושרו הריסות בתים כאמצעי הרתעה, בית המשפט היה חצוי באשר למידתיות ולעיתוי של מקרה ספציפי זה. השופטת א' ברון הביעה חשש מהעיכוב בין הפיגוע לבין הוצאת צו ההריסה, וטענה כי הוא מדלל את אפקט ההרתעה והופך את הצו לעונשי יותר מאשר מניעתי. השופט א' פוגלמן הסכים והתמקד בזמן שחלף ובמעורבותם של חפים מפשע, וציין כי השיהוי פגע בכוונה להרתיע. שני השופטים הדגישו את הפגיעה הבלתי מידתית בבני משפחתו הבלתי מעורבים של עטאונה, בהם קטינים. השופט ד' מינץ חלק על כך, הדגיש את הנוהל שנקבע והצדיק שיהוי בשל הליך קבלת ההחלטות המורכב. בסופו של דבר, פסק הרוב לטובת העותרים, בנימוק של שיהוי בלתי מוצדק וחוסר מידתיות בביצוע צו ההריסה, שהובילו לביטולו. החלטה זו משקפת איזון דק בין ציווי ביטחוני לבין הגנה על חפים מפשע מפני ענישה קולקטיבית.
חקיקה מקושרת
בג"צ 752/20 כאמל עטאונה נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, עליון (25.5.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.