עמ"נ 240/04

תקציר

לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בערעורים של מנויים כהגדרתם בסעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. תחום אחד כזה הוא עררים לפי סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), המאפשר ערר על החלטות ועדת ערר. השאלה שעל בית המשפט להכריע בה היא האם המונח "החלטה" בסעיף זה מתייחס לכל ההחלטות, לרבות החלטות ביניים, או רק להחלטות סופיות. בית המשפט מגיע למסקנה כי זכות הערעור במקרה זה חלה רק על החלטות המסיימות את ההליך המינהלי. זאת, משום ששיטת המשפט הישראלית אינה מאפשרת ככלל ערעורי זכות על החלטות ביניים, וכוונת המחוקק בתחום זה היא לספק אמצעי יעיל ליישוב סכסוכים. ההחלטה מתפרשת כך ומתיישבת גם עם המגמה במשפט הישראלי לקצר הליכים בפני טריבונלים מנהליים. מאחר שאין נסיבות חריגות במקרה זה, בית המשפט קובע כי הערעור על החלטת הביניים אינו קביל. תחת זאת, על המערער להמתין להחלטה סופית בפני בית הדין לעניינים מנהליים. כן חויבה המערערת בהוצאות המשיבים, הקבועות בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית.