בג"צ 126/82

תקציר

במקרה שנדון במכרז להפעלת קו אוטובוס בין ישראל למצרים, ערערה העותרת על ההחלטה להעניק את החוזה ל"אגד", תוך שהיא טוענת לסוגיות פרוצדורליות ומהותיות. בג"ץ דחה את העתירה, ואישר את ההחלטה להעניק את החוזה לאגד, שהגישה את ההצעה הנמוכה ביותר. בית המשפט הדגיש כי מרגע שמציע משתתף במכרז, הוא אינו יכול להעלות התנגדויות בדיעבד אם אינו זוכה. העותרת טענה כי אגד, שאינה מורשית כסוכנות נסיעות, אינה מורשית להפעיל את הקו, וכי המכרז היה פגום שכן הוא לא שיקף את התעריף הסופי, שהיה נתון למשא ומתן בין המפעילים הישראלים והמצרים. יתר על כן, נטען בעתירה כי המכרז העניק לאגד מונופול, למרות המוכנות התשתיתית שלהם לכאורה לטובתם. בית המשפט מצא כי הפעלת קו שירות אינה נופלת תחת הקטגוריה של שירותי תיירות הטעונים רישיונות ספציפיים. בנוסף, כל טענה להתנהלות בלתי תקינה הייתה צריכה לעלות כבר בתחילת הדרך, שכן השתתפות במכרז משמעה קבלת תנאיו. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי לא נפל פגם פרוצדורלי, ואגד זכתה בחוזה באופן לגיטימי. עוד הובהר כי המכרז נערך בתום לב ולא נועד להעדיף את אגד באופן בלתי הוגן, ובכך אינו מהווה מונופול. משכך, העתירה נדחתה, הצו על תנאי בוטל, והעותר חויב לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪. השופטים מ' בן-פורת וד' לוין הסכימו עם פסק דינו של השופט א' שיינבאום.