ת"א 35951-02-23

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין בת"א 35951-02-23 לדני ואח' נ' הראל חברה לבנייה קלה בע"מ **מבוא** פסק דין זה עוסק במחלוקת שהתעוררה בעקבות רכישת מבנה נייד למגורים, אשר לטענת התובעים סבל מליקויים קשים ביסודותיו ובמבנה עצמו. בית המשפט השלום בבאר שבע, בפני השופט מנחם שח"ק, נדרש להכריע בסוגיות של אחריות חוזית, רשלנות, היעדר היתר בנייה, אשם תורם וסעדים אפשריים. **עובדות שאינן במחלוקת** * הנתבעת, "הראל חברה לבנייה קלה בע"מ", הינה חברה העוסקת בהקמת מבנים קלים. * התובעים, בני זוג, רכשו מהנתבעת מבנה נייד למגורים, המתואר במפרט טכני. * המבנה הוקם ללא היתר בנייה כדין. * התובעים טענו לגילוי ליקויים במבנה וביסודותיו, והנתבעת טענה כי האחריות ליסודות הייתה עליהם. **עיקר המחלוקת וניתוח משפטי** **1. אחריות להקמת הכלונסאות:** * **העובדות:** המפרט הטכני כלל התחייבות של הנתבעת לספק "15 קלונסאות לפי תכנית". הנתבעת טענה כי בהמשך סוכם שהתובעים יהיו אחראים להסדרת היסודות תמורת הפחתה במחיר, וכי עבודת הכלונסאות בוצעה על ידי קבלן חיצוני (אדי) מטעם התובעים. התובעים לעומתם טענו כי הנתבעת שכרה את שירותי אדי, והם רק שימשו כמתווכים לתשלום. * **ניתוח משפטי:** בית המשפט בחן את עדויות הצדדים, לרבות עדויות אדי, התובע ותמיר (מנכ"ל הנתבעת), וכן הודעות ווטסאפ. בית המשפט קיבל את גרסת התובעים, וקבע כי עבודת הכלונסאות בוצעה עבור הנתבעת ומטעמה. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי אדי ביצע עבודה רשלנית, שכן האחריות לכך מוטלת על הנתבעת. * **התחדשות משפטית/חידוש:** בית המשפט נתן משקל ניכר לעדותו של אדי, שלא היה צד להליך ולא היה בעל אינטרס מובהק בתוצאה, והצטרפות עדותו לעדות התובע חיזקה את גרסתם. בנוסף, הודעת ווטסאפ מתמיר בה נאמר "אחי את היסודות שהבטחתי קיבלת" שימשה כראיה משמעותית לחיזוק טענת התובעים כי הבטחת היסודות הייתה באחריות הנתבעת. **2. הכלונסאות והתאמתם לתקן:** * **הממצאים:** המומחה מטעם בית המשפט קבע כי המבנה מונח על 12 כלונסאות שאורכם קצר מהנדרש לפי התקן (10 מטר), ואינו מתאים לקרקע תופחת. הכלונסאות גם ממוקמים באופן לקוי. * **ניתוח משפטי:** בית המשפט אימץ את ממצאי המומחה. נקבע כי למרות שהכלונסאות אינם עומדים בדרישות התקן לעניין אורכם, המומחה ציין כי לא היה בכך הכרח מבחינה הנדסית, ולכן לא נקבע כי מדובר בליקוי מהותי שמצביע על טיב גרוע של הכלונסאות. עם זאת, המיקום הלקוי של הכלונסאות, יחד עם הובלת המבנה והנחתו עליהם, היו באחריות הנתבעת, והם הובילו לסדקים, שברים ושקיעות במבנה. * **עיקרון משפטי:** בית המשפט התייחס למפרט שקבע כי המחיר כולל "15 קלונסאות לפי תכנית". בית המשפט פירש "תכנית" כאמור, לא רק כמסמך פורמלי, אלא כתכנית מקצועית שיש להבטיח יציבות ותאימות לקרקע ולמבנה. הנתבעת לא הציגה הסבר משכנע או ראיות לגרסתה, ובכך נטלה על עצמה אחריות לביצוע הכלונסאות באופן תקין. **3. תשתית קונסטרוקציית הפלדה:** * **הממצאים:** המומחה קבע כי תשתית קונסטרוקציית הפלדה חלודה, ורצפת המבנה מתנדנדת בשל חולשת הקורות המשניות. * **ניתוח משפטי:** בית המשפט קיבל את ממצאי המומחה, וקבע כי חוסר הגנה מפני קורוזיה על קורות מתכת, קירות ותקרה, אף אם לא נדרש במפורש במפרט, מהווה ציפייה סבירה וחובה משתמעת. שלד מבנה ללא הגנה מפני קורוזיה הוא באיכות ירודה, ומפר את חובת הנתבעת לספק מבנה מטיב בינוני. בית המשפט הדגיש כי תנודות הרצפה, גם אם אינן מעידות על סכנת קריסה, מהוות ליקוי מהותי ו"מוצר" מטיב גרוע, המפר את התחייבות הנתבעת. * **השלכות:** ליקויים אלה, שאינם קשורים ליסודות, נמצאו עמוקים וחמורים יותר מבחינת עלות התיקון, והנתבעת לא הציגה טענת הגנה ממשית נגדם. **4. רטיבות וליקויים נוספים:** * **הממצאים:** המומחה זיהה מספר ליקויים הקשורים לרטיבות (מירזוב לא מלא, רצפת מקלחת ללא שיפוע, סדקים ברובה, מפלס רצפת מקלחת גבוה) וכן ליקויים נוספים ו"גימורים לא אסטטיים". * **ניתוח משפטי:** בית המשפט קבע כי ליקויים אלו מהווים הפרה של החובה לספק מבנה בטיב בינוני, ובסתירה ברורה להתחייבויות הנתבעת. * **החרגות:** בית המשפט הבהיר כי ליקויים מסוימים הקשורים לצנרת המזגן והמים הוחרגו מתחום אחריות הנתבעת, מכיוון שהמפרט החרג את נושא התשתיות, ולא הוכחה אחריות הנתבעת לחיבורן. **5. היעדר היתר בנייה ואשם תורם:** * **טענת הנתבעת:** הנתבעת טענה כי האחריות מוטלת על התובעים בשל היעדר היתר בנייה, וכי יש להטיל עליהם אשם תורם. * **ניתוח משפטי:** בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי האחריות להקמת היסודות היא על התובעים. עם זאת, הוכרה חשיבותו של היעדר היתר בנייה. המומחה קבע כי הליך הוצאת היתר בנייה היה מונע את רוב הליקויים. בית המשפט קבע כי התובעים, בהחלטתם לבצע בנייה ללא היתר, הפרו חובה חוקית, אך הדבר לא שולל לחלוטין את זכותם לסעד, במיוחד כאשר הנתבעת עצמה הפרה את ההסכם ופעלה באופן לא תקין. * **התחדשות משפטית/הלכה:** בית המשפט יישם את ההלכה בעניין **ע"א 273/80 מדינה נ' כהן** ו**ע"א 2242/03 אברהם נ' רשאד**, הקובעות כי הימנעות מהוצאת היתר בנייה קשר סיבתי לנזק. נקבע כי יש להטיל אשם תורם משמעותי על התובעים (30%) בגין הפרת חובתם להסדיר היתר, אך אין הדבר מצדיק שלילת כל סעד מהם. ההימנעות משלילת כל סעד עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי למנוע מתן תמריץ שלילי לקבלנים לביצוע עבודה מקצועית. **6. סוג הפיצוי:** * **הסעד המבוקש:** התובעים ביקשו סעד כספי, בדמות עלות הריסת המבנה והקמתו מחדש, או לחילופין פיצוי על עלות תיקון המבנה בתוספת ירידת ערך. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט סבר כי אין להעניק פיצוי מלא לתיקון או להחלפת המבנה, בשל חשש לעידוד בנייה לא חוקית, וכן מחוסר ודאות אם ניתן בכלל להכשיר את המבנה הקיים ולקבל עבורו היתר. * **התחדשות משפטית/חידוש:** בית המשפט, תוך הפעלת שיקול דעת רחב, הורה על סעד של השבה – החזרת סכום הרכישה של המבנה (257,000 ₪ בתוספת הצמדה ומע"מ) לידי התובעים, וכן חיוב הנתבעת בפינוי המבנה והכלונסאות. סעד זה, שלא נתבקש במפורש בכתב התביעה, ניתן מתוך הבנה שאין זה צודק להשאיר את המבנה בידי התובעים, וכן מכוח האינטרס הציבורי למנוע עידוד חוזים בלתי חוקיים. * **פיצויים נוספים:** נפסקו פיצויים בגין עוגמת נפש (30,000 ₪), וכן פיצוי גלובלי (15,000 ₪) בגין שיפורים שהתובעים ביצעו במבנה (חימום תת רצפתי, מטבח, ארונות אמבטיה), אשר יעברו לנתבעת כחלק מההשבה. **7. חיובים כספיים והוצאות:** * **סכום הפיצוי הכולל:** לאחר הפחתת האשם התורם, סך הפיצוי הכולל שנקבע לתשלום על ידי הנתבעת לתובעים הוא 285,940 ₪ (פיצוי השבה, פינוי, שיפורים) בתוספת 30,000 ₪ עוגמת נפש, ובסה"כ 315,940 ₪. * **הוצאות משפט:** בית המשפט פסק הוצאות משפט לתובעים בסך 25,000 ₪, תוך ניכוי חלק מהוצאות שמימונן לא הוכח או נראה מיותר (כגון חוות דעת שנייה). **8. אכיפה וביצוע:** * **מנגנון מורכב:** בית המשפט קבע מנגנון ביצוע מורכב, המחייב את הנתבעת להפקיד את סכום ההשבה בקופת בית המשפט, בעוד שתשלום עוגמת הנפש ישולם ישירות לתובעים. * **פינוי המבנה:** נקבע פרק זמן מוגדר לפינוי המבנה על ידי התובעים, ולאחריו על הנתבעת לפנותו. עמידה בלוחות הזמנים תשחרר את הנתבעת מתשלום עלויות הפינוי, ותאפשר לתובעים לקבל את כספי ההשבה. אי עמידה בלוחות הזמנים על ידי התובעים תגרור שלילת פיצויים (למעט עוגמת נפש) ופטורה את הנתבעת מהוצאות. **מסקנות ועיקרי פסיקה** * **הרחבת אחריות קבלן:** בית המשפט הרחיב את אחריות הנתבעת גם לאיכות הביצוע של קבלן חיצוני (אדי), מכיוון שהנתבעת היא זו ששכרה את שירותיו. * **פרשנות חוזה:** בית המשפט נקט בפרשנות תכליתית ורחבה של המונח "תכנית" במפרט, וקבע כי היא מחייבת תכנון מקצועי ויציב של היסודות. * **חובת טיב בינוני:** נקבע כי היעדר הגנה מפני קורוזיה, תנודות רצפה, וליקויי רטיבות, מהווים הפרה של החובה לספק מבנה בטיב בינוני. * **השלכות בנייה ללא היתר:** בית המשפט הכיר בכך שהיעדר היתר בנייה מהווה כשל מצד התובעים, אך הדבר לא שלל לחלוטין את זכותם לסעד, והוטל עליהם אשם תורם משמעותי. * **סעד חריג (השבה):** בית המשפט, מתוך התחשבות באינטרס הציבורי ובמניעת עידוד בנייה בלתי חוקית, קבע סעד של השבת התמורה, סעד שלא נתבקש במפורש בכתב התביעה. * **מנגנון ביצוע:** נקבע מנגנון ביצוע מורכב, המשלב חיובים כספיים, פינוי פיזי, וקביעת תנאים לביצוע. פסק דין זה מדגיש את חשיבותם של תכנון מקצועי, עמידה בתקנים, וקיום הליכי בנייה חוקיים. הוא מבהיר כי גם במקרים של בנייה ללא היתר, בית המשפט ישקף את האינטרס הציבורי, יטיל אחריות על הקבלן, אך גם יתחשב באחריותם של מזמיני העבודה, וימצא איזון ראוי בין הצדדים.