ע"פ 2949/06

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לאירוע אלים שאירע בפברואר 2005 בו היו מעורבים שני בני דודים קטינים שתקפו קטין אחר באמצעות מברג וסכין במסדרון בית הספר. הקורבנות סבלו מפצעי דקירה מרובים והתוקפים, למרות שלא היה להם עבר פלילי, הודו באישומים של חבלה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין. בית המשפט הרשיע אותם וגזר עליהם תחילה 12 חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי, והורה להם לשלם פיצויים בסך 6,000 שקל לקורבן. פסק הדין התמקד בצורך בהרתעה על רקע התגברות העימותים האלימים בקרב בני נוער בחברה הישראלית, תוך שימת דגש על חומרת העבירה ועל פגיעת הקורבנות. בית המשפט הכיר בהמלצות שירות המבחן לנוער, שהביעו חשש משליחת קטינים לכלא, וברצון השופטים לתת עדיפות לשיקום. עם זאת, המגמה השיפוטית הרווחת, המושפעת מהרקע של האלימות הגואה, מדגישה ענישה מחמירה ולא מותירה לשופטים ברירה אלא לקיים את גזר הדין. השופט א' רובינשטיין, אף שהכיר בקושי לשלוח קטינים לכלא, הסכים בסופו של דבר עם ההחלטה בשל שכיחות האלימות, והדגיש את תפקידן של החלטות שיפוטיות כאמצעי הרתעה. גם השופט ד' חשין הסכים עם פסק הדין. על המערערים נמסר עד ליום 23.7.2006 להסגיר את עצמם ולהתחיל לרצות את עונשם.