ב"ל 31409-10-17

תקציר

התובעת, אחות בבית החולים סורוקה, הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי להכרה במחלת רגלה כתאונה בעבודה כתוצאה ממיקרוטראומה. היא טענה כי אופי עבודתה, שכלל עמידה סטטית ממושכת במשך מחצית המשמרת שלה, גרם למחלות כלי דם ואי ספיקה ורידית ברגליה. עם זאת, הנתבעת חלקה על טענה זו, וטענה כי עמידה או עבודה במצב לא נוח אינה מהווה טענת מיקרוטראומה תקפה וכי יש לדחותה ללא מינוי מומחה רפואי. התשתית העובדתית של תנאי העבודה של התובעת לא הייתה שנויה במחלוקת, אך השאלה המשפטית האם יש להכיר בעבודה ממושכת בעמידה כתביעת מיקרוטראומה נותרה במחלוקת. השופט, בהתאם לפסיקה קודמת, פסק לטובת הנאשם, וקבע כי יציבה או עמידה ממושכת, גם אם מזיקה, אינה כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות ולכן אינה עומדת בקריטריונים של מיקרוטראומה. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה ללא מינוי מומחה רפואי, למרות בקשות התובע ומקרה דומה עם עובדות שונות בו הנתבע הסכים לתשתית עובדתית. השופטת הדגישה כי מצבה של התובעת מצער, אך הפסיקה הקיימת אינה מאפשרת הרחבה של גורם המיקרוטראומה.