חב"ר 34527-11-15

תקציר

### ניתוח משפטי על הסדרת השתלות איברים בחו"ל #### עקרונות משפטיים מרכזיים 1. **איסור סחר באיברים**: - סעיף 3 לחוק השתלת איברים (התשס"ח-2008) אוסר באופן מוחלט על סחר באיברים. איסור זה מעוגן בעקרונות המדיניות הציבורית שנועדו להגן על כבוד האדם ולמנוע מסחור של איברים אנושיים. - החוק מדגיש תרומה אלטרואיסטית כדרך היחידה המותרת להשתלת איברים. מסגרת זו משמשת למניעת פרקטיקות כפייה או נצלניות ולשימור היסודות המוסריים והאתיים של החברה. 2. **סמכות שיפוט על השתלת איברים זרים**: - סעיף 5 לחוק השתלת איברים מתיר השתלות איברים המבוצעות בתחומי שיפוט זרים *בתנאי ש*: 1. הנוהל מקפיד על החוקים המקומיים של המדינה הזרה. 2. האיסור על סחר באיברים על פי החוק הישראלי אינו מופר. - דרישת ציות כפולה זו מבטיחה כי השתלות זרות לא יעקפו את עקרונות הליבה המוסריים והמשפטיים שנקבעו בחוק הישראלי. 3. **מדיניות ציבורית כמסגרת נורמטיבית בסיסית**: - בית המשפט מכיר במפורש במדיניות הציבורית כמרכזית להבנת האיסור על סחר באיברים ולאכיפתו. מדיניות ציבורית מתוארת כמכילה את הערכים המוסריים והתרבותיים של החברה ושואפת להגן על יחידים מפני ניצול, במיוחד אלה שעלולים להיות פגיעים עקב מצוקה כלכלית. - ליבת עיקרון זה היא הדרישה שהתרומות יהיו מושכלות, וולונטריות ואלטרואיסטיות, ללא תמריצים כספיים העלולים לפגוע בכבוד האדם. 4. **תנאים לשירות רפואי בחו"ל**: - תקנה 3 לתקנות הבריאות קובעת כי כיסוי כספי להליכים רפואיים בחו"ל מותנה בשני תנאים מצטברים: 1. הטיפול חייב להיות לא זמין בישראל, אחרת לא ניתן לספק את החלופה שלו בבית. 2. חייו של המטופל חייבים להיות בסכנה מיידית ללא הטיפול. - בנוסף, יש למצות חלופות בישראל (למשל, רישום ברשימות השתלות מקומיות או טיפולים זמינים אחרים) לפני פנייה להליכים זרים. 5. **נטל ההוכחה נגד סחר באיברים**: - בעקבות חוק השתלת איברים וחוזר המנכ"ל, נטל ההוכחה מוטל על התובע (המבוטח) להוכיח כי לא התרחש סחר באיברים. זה כולל מתן תיעוד מאומת של המניעים האלטרואיסטיים של התורם והבטחת היעדר תמריצים כספיים המפרים את תקנת הציבור. #### חידושים משפטיים בפסיקה ופסקי דין 1. **דגש שיפוטי על הסכמה מדעת ומרצון**: - פסיקה כגון **פרשת ביטון** ו**פסק דין אנונימי** מדגישה הסכמה מדעת ומרצון כסימן היכר לקביעת הלגיטימיות של השתלת איברים. ההתמקדות באוטונומיה מבטיחה ששום השפעה בלתי הוגנת לא תפגע בהחלטת התורם. 2. **הנחיות לשירותי בריאות בחו"ל**: - חוזר המנכ"ל קובע מסגרת מובנית לבחינה ובדיקה של בקשות לתמיכה כספית בהשתלות איברים בחו"ל. החוזר מפרט דרישות ראייתיות ספציפיות, לרבות: - זהות ולאום של התורם. - הגשת תצהירים המוכיחים את האופי האלטרואיסטי של התרומה. - אימות על ידי המוסד הרפואי הזר שתרומת האיברים הייתה נקייה מכפייה או סחר. 3. **תפקיד ועדת הערר**: - ועדת הערר מוכרת כגוף מעין שיפוטי שתפקידו לקבוע זכאות לשירותים רפואיים בחו"ל. כפי שמתואר בפסיקה כגון **פסק דין טירו**, בית המשפט נכנע למומחיות הוועדה אלא אם כן הוכחו אי סדרים פרוצדורליים או פגמים משמעותיים בהנמקתה. 4. **דוקטרינת עשיית עושר ולא במשפט**: - בית המשפט דוחה בעקביות טענות לפיהן מבטחי בריאות או המדינה צוברים התעשרות בלתי חוקית כאשר מטופלים מממנים בעצמם הליכים בחו"ל. כפי שנוסח בפרשת **ביטון**, פעולות שננקטות לקידום אינטרסים אישיים – גם אם הן מקלות על נטל כלכלי מערכתי – אינן עומדות ברף של עשיית עושר ולא במשפט על פי החוק הישראלי. #### יישום במקרה הנוכחי 1. **ראיות לא מספיקות לתרומה אלטרואיסטית**: - התובע לא הצליח לספק ראיות מספיקות כדי להוכיח כי השתלת האיברים בחו"ל הייתה אלטרואיסטית. הליקויים הקריטיים כללו היעדר תיעוד המאמת את זהות התורם, תצהירים של התורם ומידע על עסקאות פיננסיות. כאמור, חזקת הסחר חלה כאשר התובע אינו יכול לעמוד בנטל ראייתי זה. 2. **אי מיצוי חלופות ביתיות**: - התובע עקף חלופות מקומיות קיימות, כגון רישום ברשימת ההמתנה להשתלת איברים בישראל, דבר השולל את תביעתו לתמיכה כספית לפי תקנה 3 לתקנות הבריאות. כמו כן, לא הוגשה כל ראיה רפואית לכך שחייו של התובע היו בסכנה מיידית המחייבת השתלה זרה דחופה. 3. **עמידת פקידים בסטנדרטים משפטיים**: - ועדת הערר דבקה בהנחיות הפרוצדורליות והמהותיות על פי החוק ועל פי חוזר המנכ"ל. הדחייה התבססה על חוסר ציות למסגרת החוקית ועל חוסר היכולת לשלול סחר באיברים כנושא בסיסי. 4. **אין הוכחה להתעשרות או חיסכון**: - טענת התובע בדבר התעשרות שלא כדין על ידי הנתבעים לא נתמכה. גם אם ניתן להסיק באופן תיאורטי על חיסכון כספי, הרי שפסקי הדין **ביטון** ו-**היימן** קובעים בתוקף כי תביעות מסוג זה אינן מזכות את התובעים בהשבה לפי חוק עשיית עושר העשרות. #### סיכום ההחלטה המשפטית לדחות את תביעת התובע עולה בקנה אחד עם המסגרת הנורמטיבית הכוללת של חוק השתלת איברים ותקנות הבריאות הנלוות אליו. במרכז פסיקת בית המשפט עומדים עקרונות המדיניות הציבורית, האיסור הקטגורי על סחר באיברים, ודרישות נטל ההוכחה המפורטות בחוק ובפסיקה. על ידי הדגשת הציוויים האתיים, המוסריים והמשפטיים סביב השתלות איברים, בית המשפט מאשר מחדש את מחויבותו לכבוד האדם ולפרקטיקות רפואיות שוויוניות תוך הצבת רף ראייתי גבוה למאבק בחששות סחר בבני אדם.