ב"ש 2740/06

תקציר

המשיב בתיק זה מואשם בשורה של עבירות לפי סעיפים 407(ב), 448, 452 ו-379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. אלה כוללים פריצות לשני גני ילדים באום אל-פחם, שאותן הצית לאחר מכן, וכן נזק לבניין העירייה ותקיפת אזרח. הראיות מראות שיש סיכוי גבוה להרשיע אותו. העבירות עצמן, יחד עם הודאתו של המשיב באשמה והראיות התומכות, מצביעות על כך שאין קושי לבסס סיכוי ממשי להרשעה. השופט מכיר בכך שבעוד שעבירות הפריצה והכניסה נבדלות טכנית מהעבירות החמורות יותר של הצתה ונזק, הן מתווספות באופן מלאכותי לכתב האישום. המעשים העיקריים המהווים את העבירות הם השריפות והפגיעה ברכוש, אשר התאפשרו על ידי כניסת המשיב למבנים. השופט מציין גם את בעיות השימוש בסמים של המשיב, שעשויות להשפיע על קבלת החלטותיו. בהתחשב בסכנות הטמונות בהצתה, במיוחד באזורים צפופי אוכלוסין, השופט קובע כי מעצר מוצדק במקרה זה. עברו הפלילי של המשיב, הכולל עבירות אלימות ורכוש, לצד איומו להמשיך ולפגוע במוסדות העירייה, מצביע על סכנה לציבור. הסגרתו והייאוש שבבסיס מעשיו הם גורמים מקלים. עם זאת, השופט סבור כי אין זה ראוי לשקול חלופות מעצר, מתוך סברה כי אין בהסדר כדי להפחית במידה מספקת את הסיכון הנשקף ממעשיו של המשיב, נוכח הסכנה הפוטנציאלית לציבור. לפיכך, השופט מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.