רע"א 3150/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי תביעה שהוגשה בשנת 2006 נגד עיריית חיפה על ידי משיב בעל נכס מושכר בגן האם בחיפה. המשיב טען כי עבודות הפיתוח של העירייה שבוצעו בשטח שמעל לרכושו גרמו לחדירת מי גשמים לרכושו ולגרימת נזקים. בית משפט השלום דחה בתחילה את התביעה מחמת התיישנות, אך זו בוטלה מאוחר יותר באופן חלקי על ידי בית המשפט המחוזי, שהורה לעירייה לפרק ולשקם את השטח שמעל לרכושו של המשיב, בעוד המשיב יטפל באיטום רכושו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי אושר גם על ידי ערכאת הערעור, אשר דחתה הן את ערעור העירייה והן את ערעורו הנגדי של המשיב. השופטים קבעו כי למרות שהמשיב היה אחראי לאיטום רכושו שלו, העירייה, כרשות ציבורית, אחראית לתחזוקה נאותה של השטחים שבבעלותה, ומאחר שתיקון רכושו של המשיב לבדו לא יעצור את חדירת המים, על העירייה לשאת בעלויות הפירוק והשיקום של השטח שמעל לרכושו של המשיב. קביעה זו התבססה על נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ועל כך שהתכתובות הפנימיות של העירייה עצמה תמכו לכאורה בתוצאה זו. השופט הגיע למסקנה כי בקשת רשות הערעור על החלטה זו אינה מעוררת שאלות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית, ולכן היא נדחתה.