ת"צ 15577-08-12

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברות התקשורת, בטענה כי הן גובות מהלקוחות תשלום מופרז וכדין בגין זמן המתנה לפני מענה לשיחות, לרבות מקרים שבהם השיחה לא התקיימה בסופו של דבר. הרישיון המסדיר את שירותי הטלפוניה הבינלאומית של המשיבים קובע כי יש לחייב את הלקוחות רק עבור זמן השיחה בפועל, למעט תקופת ההמתנה. עם זאת, המבקש טוען כי המשיבים גובים תשלום עבור זמן ההמתנה ומכלילים אותו במשך השיחה, דבר המביא לתשלום יתר. הוא מתעד 24 מקרים כאלה וטוען כי מדובר בפרקטיקה נפוצה, המקימה עילות תביעה רבות, לרבות הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חוזה. מנגד, טוענים המשיבים כי הם פועלים במסגרת הוראות הרישיון, וטוענים כי הם גובים תשלום על סמך אותות המתקבלים ממפעילים בינלאומיים המעידים על מענה לשיחה, שהיא הדרך האפשרית היחידה. לטענתם, פרשנותו של המבקש אינה סבירה וכי המערכות שלהם נועדו להימנע מחיוב בגין שיחות שלא נענו. יתר על כן, הם טוענים כי אין די בראיות המבקש כדי להכליל את טענותיו לקבוצה גדולה יותר, וכי כל תקלה היא במפעילים הבינלאומיים, שאינם בשליטתם. לאחר ששקל את הטענות והראיות שהוצגו, מגיע בית המשפט למסקנה כי המבקש לא הוכיח אפשרות סבירה להצלחה לגופו של עניין. פרשנות הרישיון נותרה בלתי פתורה, ואין די בראיות המבקש כדי לבסס סוגיה רחבת היקף. בעוד שהמבקש סבור באמת ובתמים כי יש צורך בהבהרות, בית המשפט מוצא כי התנהגותם של המשיבים אינה מפרה את הוראות הרישיון, במיוחד בהתחשב במגבלות על יכולתם לנטר ולזהות ליקויים בזמן אמת. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחית. עם זאת, בהתחשב בנסיבות העניין ובתום לבו של המבקש, בית המשפט אינו פוסק הוצאות למשיבים.