עת"מ 46607-07-20

תקציר

העותרת מבקשת לערער על חוב הארנונה המגיע למשיבה משנת 2002. העותרת טוענת כי חוב המס אינו תקף בשל סיווג מקרקעין שגוי ומבקשת להכריז עליו כבטל. עם זאת, המשיב טוען כי הפרוצדורה הראויה לטענות העותר אינה עתירה מנהלית אלא התנגדות, ערעור ועתירה מנהלית כמפורט בחוק. בית המשפט מסכים עם המשיב כי עתירה מנהלית אינה ההליך הנכון ודוחה את העתירה בנימוקים אלה. זאת ועוד, גם אם היו שוקלים לגופה של העתירה, מוצא בית המשפט כי סיווגם של הנכסים על ידי המשיב הוא סביר ומבוסס על שימוש בפועל. לעותרת היו מספר הזדמנויות לערער על הסיווג, אך היא לא עשתה זאת בערוצים המתאימים. בנוסף, טענת העותר כי חיוב המס הוטל רטרואקטיבית אינה מבוססת, שכן העותר עצמו ביקש לנהל משא ומתן עם המשיב על הסדר תשלומים בגין החוב. העתירה נדחית, והצדדים מתבשרים על פסק הדין, ללא צו להוצאת הוצאות בשל הליך פשיטת הרגל של העותרת והשינוי האחרון בסיווג המקרקעין על ידי המשיב.