בש"פ 8041/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לעצור שני אחים, עאמר והנדי, עד תום ההליכים המשפטיים. על פי החשד, האחים חטפו ואיימו על המתלוננת, שהייתה במערכת יחסים עם אחותם הנאדי. מטרת החטיפה הייתה לאלץ את המתלוננת להינשא להנדי. כאשר הורה בית המשפט המחוזי על הכנת דו"חות מעצר, הוערכה המסוכנות הנשקפת מהאחים כ"בינונית", אך צוין כי הם יכולים לנהוג בתוקפנות אם הם חשים שכבוד משפחתם נפגע. בית המשפט מצא כי קיים סיכון משמעותי שהמערערים יהוו סכנה למתלונן אם ישוחררו, ולכן הורה על מעצרם עד תום המשפט. המערערים טענו כי הראיות נגדם אינן חזקות דיין כדי להצדיק מעצר וכי מסוכנותם לציבור הייתה מוגזמת. הם גם הציגו הסכם סולחה, אמצעי מסורתי לפתרון סכסוכים, שלטענתם נחתם על ידי הצדדים הלוחמים. עם זאת, השופט דחה את הערעור, והסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי בדבר מסוכנות ומהימנותו של הסכם סולחה, במיוחד לאור העובדה שהוא נחתם יום לפני הדיון. השופט הדגיש כי במקרים כאלה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לשקול חלופות מעצר, וכי ההסכם לא הפחית במידה מספקת את מסוכנותם של המערערים לציבור. לפיכך, ההחלטה המקורית לעצור את המערערים עד תום ההליכים עמדה בעינה.