ע"פ 1241/07

תקציר

המערער הורשע ונגזר דינו על ידי בית המשפט לתעבורה בצפת בשורה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ושימוש ברכב לא מבוטח. בית משפט קמא גזר עליו שנתיים פסילה מהוצאת רישיון נהיגה, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-12 חודשי מאסר, לצד הפעלת עונש מאסר על תנאי של שבעה חודשים מתיק אחר, ובסך הכל 19 חודשי מאסר. המערער ערער על חומרת העונש וביקש להחיל את המאסר על תנאי בחפיפה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט קמא. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך בענישה מרתיעה, במיוחד נוכח עברו העשיר של המערער בעבירות דומות וחוסר ההרתעה. השופט ציין כי בית משפט קמא שקל את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות נסיבותיו האישיות של המערער והודאתו, אך הגיע למסקנה כי העונש ראוי ומאוזן. הודגש כי התנהגותו של המערער לא הצדיקה הקלה כלשהי, ועונש המאסר על תנאי שהוטל במקרה זה צריך לרוץ ברצף בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק העונשין.