ת"א 1676-05-14

תקציר

התובע, אהרון ליששפיץ, נטל בשנת 2004 הלוואת משכנתא מבנק אדנים למשכנתאות בע"מ לצורך רכישת חלקה של גרושתו בדירתם המשותפת. בעקבות המיזוג, בנק מזרחי טפחות בע"מ הפך להיות אחראי על ההלוואה של ליששפיץ. לישפיצט פיגר בתשלומי ההלוואה והבנק פתח בהליכי עיקול. לטענתו, ליששפיץ הגיע לשני הסכמים נפרדים עם הבנק, בפברואר 2007 ובמארס 2008, לעיכוב העיקול ולהפחתת התשלומים החודשיים. לדברי ליששפיץ, במסגרת הסכמים אלה היה על הבנק לגבות ריבית רגילה במקום ריבית פיגורים. הבנק הכחיש שהגיע להסכמות כאלה וטען כי לישפיציץ לא עמד בהתחייבויות ההלוואה שלו. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי ליששפיץ לא סיפק הוכחות מספקות להסכמים הנטענים. בנוסף, קבע בית המשפט כי לישפיציץ לא עמד בלוחות התשלומים עליהם סיכם לטענתו. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת הבנק ודחה את תביעתה של ליששפיץ להשבת ריבית פיגורים ופיצוי בגין עוגמת נפש. לישפיצט חויב לשלם לבנק 17 אלף שקל שכר טרחת עורך דין, אשר קוזז מסכום שהופקד קודם לכן באותו שווי.