ת"א 5089-10-08

תקציר

חברה המייבאת, מפיצה ומשווקת תוצרת חקלאית תובעת מתחרה בגין עוולה מסחרית, עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות והפרת חובה חקוקה. התובעת, שהיא המפיצה הבלעדית של מכונת מסיק זיתים של חברה יוונית בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית, טוענת כי הנתבעת פרסמה באופן כוזב כי היא היבואנית העיקרית של המכונה, ובכך גרמה לתובע נזק. עם זאת, בית המשפט פוסק לטובת הנאשם. היא קובעת כי התובע לא הוכיח די הצורך את עוולת גניבת העין, וגם אם כן, לא הוכיח נזק כלשהו הנובע ממעשיו של הנתבע. זאת ועוד, השופט מצדד בנתבעת בפרשנות המונח "יבואן ראשי" בהקשר פרסומי הנתבעת, וקובע כי מעשיה של הנתבעת לא היו מטעים כפי שטענה התובעת. עוד מדגישה השופטת כי הימנעותה של התובעת מלהביא ראיות ניתנות לכימות לנזק הנובע מהעוולות המסחריות הנטענות, משמעה כי תביעותיה לפי חוק הגנת הצרכן וחוק עוולות מסחריות אינן יכולות להצליח. בסופו של דבר, התביעה נדחית, והתובע חויב לשלם לנתבע 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.