רע"פ 6100/12

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש, בנימוק שהם לא הציגו שאלות בעלות חשיבות ציבורית או משפטית מהותית מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים. זאת ועוד, גם טענות המבקשים בדבר חומרת עונשם לא היו משכנעות, שכן העונש שהוטל לא חרג באופן משמעותי ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות. למבקש, שהפר פעמיים צו ופגע במכוון ברכוש, היה עבר פלילי קודם, שהצדיק את תוצאות מעשיו. בית המשפט התייחס גם לפרשנותו של סעיף 56 לחוק העונשין בדבר הארכת תקופות מבחן. היא הסכימה עם החלטת הרוב של בית המשפט המחוזי כי מעשיו של המבקש מהווים שתי עבירות נפרדות, ולכן הם אינם זכאים להארכת מאסר על תנאי. תחת זאת, בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות של המבקש בכך שהטיל עליו במקביל צו עבודות שירות, בסך הכל שישה חודשים, לצד עונש המאסר הקיים. בהתחשב במכלול הגורמים, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין הצדקה להמשך ההליכים המשפטיים. לבסוף, ביצוע גזר הדין התעכב כדי לאפשר זמן להיערכות המבקש.