עמ"ה 505/04

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם הכנסתם של שחקני כדורסל זרים, תושבי ארה"ב ששיחקו בישראל למעלה מ-183 ימים בשנות המס הרלוונטיות, חייבת במס בישראל. המערערת, קבוצת הכדורסל שהעסיקה את הספורטאים, טענה כי סעיף 18 לאמנת כפל המס בין ישראל לארה"ב מחריג בדרנים ציבוריים, לרבות ספורטאים, מכללי המיסוי הכלליים של סעיפים 16 ו-17, וכי אם הכנסתם היומית לא עלתה על 400 דולר הם פטורים ממס בישראל. המשיב, לעומת זאת, סבר כי סעיף 18 הוא קריטריון נוסף למיסוי, ולכן הכנסתם של הספורטאים חייבת במס בישראל לפי סעיף 17, שכן היא עלתה על שיעור המס של 25% הקבוע לספורטאים זרים בישראל. בית המשפט הסכים עם פרשנותו של המשיב, שנראתה סבירה יותר ותואמת את תכלית ההסכם ומבנהו, ודחה את הערעור. משכך, חויב המערער לשלם למשיב 20,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין.