ת"א 3909/06

תקציר

התובעת, המועצה המקומית כסרא-סמיה, תבעה את הנתבעים: אניס עבדאללה, חברתו אניס עבדאללה ובניו בע"מ ובנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, להשבת הסכום בסך 231,444 ₪ ששילמה המועצה פעמיים. התשלום הראשון בוצע באמצעות שני שיקים לנתבעים כתשלום עבור עבודות שביצעה החברה עבור המועצה. התשלום השני שולם לזוכה בתיק הוצאה לפועל נגד החברה ומר עבדאללה, לאחר שהמועצה לא כיבדה צו עיקול על נכסי החברה. המועצה טענה כי שילמה לנתבעים באמצעות שני שיקים בתום לב, מתוך סברה כי היא נדרשת לעשות כן על פי הסכם המחאת זכויות, וכי לו ידעה שההסכם בוטל, הייתה מקיימת את צו העיקול ונמנעת מלשלם לזוכה בתיק ההוצאה לפועל. הבנק טען כי המועצה לא פעלה בתום לב וכי לא קיימה בפועל את הסכם המחאת הזכויות. עוד נטען, כי מרבית הכספים ששילמה המועצה היו עבור חוזים שנחתמו לאחר כריתת ההסכם, ולכן אין עליה חובה להודיע למועצה על ביטולו. עבדאללה והחברה שלו טענו כי הם אינם אחראים לאי קיום צו העיקול על ידי המועצה, וכי הצ'קים שולמו לחברה אחרת, האחים עבאס בע"מ, שגם לה חייבת המועצה כספים. בית המשפט פסק לטובת המועצה. נקבע כי המועצה פעלה בהתאם להסכם המחאת הזכויות וכי הבנק לא הודיע על ביטולו, אשר התרשל בחובת הזהירות שלו כלפי המועצה. כמו כן, נמצא כי הנתבעים קיבלו תשלום כפול עבור העבודה שביצעו, וכי מר עבדאללה וחברתו היו מודעים לביטול המחאת הזכויות בעת קבלת השיקים מהמועצה. לפיכך, חויבו שלושת הנתבעים בפיצוי המועצה על מלוא הסכום ששולם פעמיים, בתוספת ריבית והוצאות בסך 35,000 ₪. מר עבדאללה והחברה שלו נצטוו גם לשפות את הבנק על כל תשלום שהועבר למועצה, שכן הם היו הנהנים הסופיים מהכספים. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.