ע"ז 2652-09-17

תקציר

פסק הדין דן בתוקפה של צוואה נוטריונית שנערכה על ידי המצווה, והאם היא משקפת באמת את רצונו של המצווה, בהתחשב במצבו הפיזי והקוגניטיבי של המצווה בעת עריכת הצוואה. מתנגדי הצוואה טענו כי היא פסולה בשל פגמים צורניים שונים, לרבות היעדר אישור רפואי, וכי המצווה אינו כשיר לערוך צוואה. עוד טענו כי הצוואה נבעה מהשפעה בלתי הוגנת של המבקשים, שהיו הנהנים העיקריים מהצוואה. מנגד, טענו המבקשים כי הצוואה תקפה, וכי המצווה היה צלול בדעתו ולא הושפע יתר על המידה. עוד טענו כי למצווה הזכות לשנות את צוואתה שהיא צוואה הדדית שנערכה עם בעלה המנוח, באופן חד צדדי. לאחר בחינת הראיות והעדויות, פסק השופט לטובת המבקשים. השופטת קיבלה את טענת המבקשים כי נטל ההוכחה מוטל על המתנגדים, שכן לא נפלו פגמים מהותיים בצוואה. עוד קבע השופט כי המצווה כשירה לערוך צוואה, בהתבסס על רשומות רפואיות, חוות דעת מומחים ועדויות שלה בהליכים משפטיים קודמים. יתר על כן, השופטת לא מצאה כל ראיה להשפעה בלתי הוגנת מצד המבקשים, וראתה במצווה אישיות דומיננטית שקיבלה החלטות בעצמה. באשר לצוואה ההדדית, פירש השופט את הוראות הצוואה כך שהמצווה יוכל לשנות או לבטל את צוואתה באופן חד צדדי כל עוד היא בחיים. לפיכך, השופטת נתנה תוקף לצוואה מיום 14.9.2009 ודחתה את התנגדויות המתנגדים, תוך שהיא מורה להם לכסות את הוצאות המבקשים בסך 10,000 ₪.