ת"א 42500-12-23

תקציר

### ניתוח משפטי #### הקשר שיפוטי התיק עוסק בסוגיות לפי חוק הבוררות, ובפרט סעיף 24, המגדיר את העילות לביטול פסקי בוררות. המוקד המרכזי כאן הוא סעיף קטן 4, המדגיש את זכותו של צד להציג את טענותיו במלואן, עם הזדמנות נאותה לטעון טענות ולספק ראיות. #### פרשנות צרה של עילות ביטול בית המשפט פותח בעמדה ביקורתית המודגשת בפסיקה הקיימת, ומדגיש כי עילות הביטול לפי סעיף קטן (4) מפורשות בצמצום רב. תקדימים משמעותיים שצוטטו (כגון *ניב נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ* ו*שאקר נ' סולל בונה בע"מ*) מלמדים על חוסר רצונו של בית המשפט לבטל פסק דין מטעמים פרוצדורליים בלבד, אלא אם כן ניכרת פגיעה ברורה בצדק הטבעי. #### נטל ההוכחה וההגינות הפרוצדורלית עיקרון מרכזי העולה מדיון זה הוא נטל ההוכחה בבוררות. החלטת כבוד הבורר כי קביעת העלות צריכה להסתמך על דו"ח האפס ועל עדותו של הקבלן גיל קטה מטילה נטל ראייתי על המשיבים. היעדר דו"ח האפס - ראיה קריטית - עקב סירובו של קבלן לחשוף אותו שיבש את ההוגנות הפרוצדורלית, והפר את זכותם של המבקשים להגיב ביעילות. בית המשפט מחזק כי בעוד שהמבקשים לא ביקשו במפורש את דו"ח האפס, הנטל להציג את הראיות מוטל בעיקר על המשיבים. סירובו של הקבלן להגיש דו"ח זה, שנחשב חיוני לביסוס הטענות, גרם לפגם פרוצדורלי משמעותי. #### חשיבות דו"ח האפס אמינות פסק הבוררות נשענה על דו"ח אפס. הממצאים הצביעו על חוסר עקביות בעדותו של הקבלן ובעלויות שנמסרו שהשפיעו ישירות על הקביעה בדבר ההתחייבויות הכספיות המיוחסות למשיבים. על פי הדיווחים, חוסר היכולת של המבקשים לערער על מידע זה, הנובע מחוסר הזמינות של דוח האפס, פגע על שלמות הליך הבוררות. #### מסגרת תקדימית המקרה של *שרפאן* מאיר עיניים במיוחד, שבו בית המשפט מכיר בביטול פסק הבוררות בשל היעדר הזדמנות מספקת להציג ראיות נגדיות והעלה טענות. תקדים זה מתיישב ישירות עם הנסיבות שעמדו בפני מקרה זה; חוסר יכולתו של המבקש לטעון כנגד דו"ח האפס או תביעת הקבלן עולה בקנה אחד עם עילות הביטול לפי סעיף 24(4) – קידום עקרון השימוע ההוגן, שהוא יסוד למסגרת הבוררות. #### פוטנציאל לעיוות דין למרות היעדר ראיות המראות כי המבקשים סבלו באופן סופי מעיוות דין, בית המשפט נותר זהיר. הוא מציין כי חוסר היכולת לערער על ראיות קריטיות - דו"ח האפס - מעלה ספקות מהותיים לגבי הוגנות הליך הבוררות. לפיכך, בית המשפט הביע כי הסוגיות הבסיסיות מצדיקות בחינה נוספת, ומחזק את הרעיון שלא ניתן לשלול בקלות את הפוטנציאל לעיוות דין. #### סעד והליכים עתידיים לאור העקרונות המשפטיים שנדונו וההסתמכות על דו"ח האפס, בוחר בית המשפט בביטול חלקי של פסק הבוררות. הוא מפנה את העניין בחזרה לבורר המקורי עם הוראות ברורות כדי לאפשר לשני הצדדים הזדמנות להציג טיעונים וראיות לגבי העלויות המבוססות על דוח האפס. פסק דין זה מצביע על העדפה שיפוטית לא לבטל לחלוטין פסק דין אלא לתקן ליקויים פרוצדורליים באמצעות שימוע מחדש. גישה זו מתיישבת עם סעיף 26(ב) לחוק הבוררות, המעודד תיקון מצבים בהם ביטול או תיקון חלקי נותן דרך להשגת תוצאות צודקות מבלי לחייב תעופה של הליך הבוררות כולו. #### סיכום מקרה זה משמש כדוגמה מרכזית לאיזון בין סופיות פסקי בוררות לבין הצורך בהגינות בהליך הבוררות. הוא מדגיש את אחריותם של הצדדים המעורבים בנוגע להצגת ראיות ומדגיש את תפקידו של הבורר בהבטחת הליכים מקיפים ושקופים לשמירה על עקרונות הצדק הטבעי. ההיקף המותר לביטול על פי חוק הבוררות מוגבל במיוחד, אך החלטה זו מאשרת מחדש כי קיים סף להתערבות כאשר הליך הוגן ושלמות הראיות נפגעים.