תלה"מ 40015-07-20

תקציר

בית המשפט פסק בתביעות רכושיות וכספיות של בני זוג שנישאו בטקס אזרחי ונפרדו לאחר תקופה קצרה. ראשית, השופטת דנה בתביעת הרכוש, ומסבירה כי מאחר ואין הסכם ממון, היחסים הרכושיים כפופים להסדר איזון המשאבים. בית המשפט ממנה מומחה להערכת היתרה ומציע שתי חלופות: חלופה א' כוללת היוון מיידי של זכויות לא נזילות, כאשר הנתבע ישלם לתובע 53,839 ₪; חלופה ב' עניינה איזון בין זכויות נזילות כעת – חיוב הנתבע לשלם לתובע סך של 12,615 ₪ – לבין יתרת הזכויות הנזילות במועד מאוחר יותר. השופט מצדד בחלופה ב', שכן הנתבע אינו מסכים להיוון. השופטת גם מורה לתובעת להחזיר לנתבעת 30,000 שקל, שהם מחצית מהסכום שמשכה מחשבונם המשותף ימים ספורים לפני פרידתם, ופוסקת כי כל אחד מההורים שומר את האופנוע רשום על שמו ללא כל פיצוי כספי לשני. במעבר לתביעת המזונות, השופט בוחן תחילה את מצבם הכלכלי של שני ההורים. מסקנתם היא כי לתובעת הכנסה של לפחות 8,000 ₪ בחודש מעבודתה כמאלפת כלבים, בעוד הנתבע משתכר 8,200 ₪ בחודש מעבודתו בעירייה. השופט קובע כי הצרכים החודשיים של שני ילדיהם הקטינים של בני הזוג יעמדו על 3,000 שקל, כולל חלקם בהוצאות הבית. עד הגיעם של הילדים לגיל שש ישלם האב לאם 1,800 שקל בחודש עבור מזונותיהם. לאחר מכן, שני ההורים ישתתפו באופן שווה בהוצאות הילדים, כולל הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי ביטוח והוצאות חינוך. השופט פוסק גם בתביעת המזונות של התובעת, דוחה את בקשתה ובמקום זאת מורה לה להחזיר לנתבע את תשלומי המזונות הזמניים ששילם, בשל הימנעותה של התובעת מלגלות את הכנסותיה. לבסוף, לאור תוצאות המשפט והתנהלות התובע במהלך ההליך, השופט מורה לתובע לשלם לנתבע 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות.