ה"פ 1678/92

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת למכירת תרכיז תפוזים, אשר הובאה בפני בורר, יוסף שחק, מאחר שהצדדים הסכימו לבוררות בחילוקי הדעות ביניהם. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם המשיבה התחייבה למשוך סכום חודשי קבוע של 300 טון תרכיז כתום, כנטען המבקש, או שמא המשיכות היו אמורות להיעשות בהתאם לצרכי המשיב, כפי שטען המשיב. הבורר שחק פסק לטובת המשיב בקובעו כי לא היה הסכם מראש למשיכה חודשית קצובה וכי הסכום שיימשך יהיה תלוי בדרישות המשיב באנגליה. המבקשת עתרה לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הבוררות, בטענה כי הוא נעדר הנמקה, הנדרשת לכאורה על פי הסכם הבוררות. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי פסק הבורר אכן הכיל הנמקה מספקת, שכן הוא ציין בבירור את הלך רוחו של הבורר ואת הבסיס למסקנותיו. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את חשיבותה של הבוררות כשיטה ליישוב סכסוכים ואת האינטרס הציבורי בקיום פסקי בוררות, גם אם אינם מנומקים באופן מושלם. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.