רע"פ 7215/20

תקציר

מדובר בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שאישר את דחיית בית המשפט לעניינים מקומיים בחולון להאריך את מועד המשפט ולבטל את קנסות החניה שניתנו למבקש. קנסות אלו ניתנו בגין עבירות חניה בחולון בין יולי 2018 לינואר 2019. המבקש, שלא ערער על הקנסות מלכתחילה, עמד בפני הליכי גבייה. עם בקשתו לערער על הקנסות, דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשתו, תוך ציון איחורה והיעדר נימוקים מוצדקים, לרבות החזקתו בתג נכה, שלא פטר אותו מהפרות ספציפיות אלה. המבקש ערער בנימוק של מצוקה בריאותית וכלכלית. עם זאת, בית המשפט המחוזי שמר על ההחלטה המקורית, תוך שהוא מדגיש את היעדר הטעות המשפטית ואת האינטרס הציבורי הרחב יותר על פני נסיבות פרטניות, מה שהוביל להטלת הוצאות משפט על המבקש בגין ניהול מה שהוגדר כ"הליך ריק". עם זאת, בהכירו במעמדו הבלתי מיוצג של המבקש, בריאותו הרופפת, מצוקתו הכלכלית והיעדר טעות משפטית מהותית, נעתר בית המשפט העליון לערעור אך ורק בסוגיית הוצאות המשפט. הדו"ח הדגיש את הצורך בגישה הוגנת לצדק והזהיר מפני הטלת עלויות שירתיעו אנשים מלממש את זכותם לפנייה משפטית. כתוצאה מכך בוטלו הוצאות המשפט, אם כי היבטים אחרים של החלטת בית המשפט המחוזי נותרו על כנם, ותמכו בעיקרון לפיו ההליך השיפוטי צריך להכיל תיקים בחמלה ובצדק, במיוחד עבור אנשים שאינם מיוצגים ומוגבלים כלכלית.