בג"צ 3412/91

תקציר

בג"ץ דן בעתירה בעניין החלטת המשיבים למנוע מהעותר להיפגש עם עורך דין במהלך חקירתו בחשד לפעילות טרור ברצועת עזה. בית המשפט הכיר בזכות היסוד של עצורים להיפגש עם עורך דין, הנגזרת מהזכות לחירות אישית, אך הכיר בכך שזכות זו היא יחסית ויש לאזן בינה לבין זכויות ואינטרסים אחרים. בעוד שחוק סדר הדין הפלילי מפרט חריגים לזכות זו, הדגיש בית המשפט כי הזכות לקבל מידע על קיומה של זכות זו היא חלק בלתי נפרד ממימושה. לפיכך, הרשויות מחויבות להודיע לעצירים על זכותם לייעוץ משפטי. בנוסף, קבע בית המשפט כי הזכות להיפגש עם עורך דין כוללת את הזכות לקבל מידע כאשר זכות זו נפגעת, ויש להצדיק כל החלטה לשלול זכות זו לגופה. במקרה דנן, החלטת המשיבים נמצאה מוצדקת בשל רגישות החקירה והחשש לביטחון האזור. בית המשפט הבהיר את הקריטריונים לפגיעה בזכות ודרש "זיקה של צורך" בין ההחלטה לבין הנימוקים לטובת החקירה. יתר על כן, גם לאחר החלטה חוקית למנוע גישה מעורך דין, זכאים עצירים להיפגש עם עורך דין עם סיום החקירה. אין להחיל כדבר שבשגרה את התקופות המרביות המפורטות בצו בדבר מניעת גישה מעורך דין, אלא יש להצדיקן בהתאם לפרטי כל מקרה. דחיית העתירה הייתה מתבקשת שכן מעשיהם של המשיבים היו כדין, אם כי בית המשפט נזף בהם על כך שלא הודיעו לעותר על החלטתם. השופט א' ברק והשופט ש' נתניהו הסכימו עם הכרעת הדין.