ע"ע 1219/01

תקציר

מדובר בעשרים ושבעה עובדי מדינה בכירים במשרד התקשורת שהפכו לעובדי רשות הדואר בשנת 1987. תנאי העסקתם, לרבות פנסיה, נקבעו בחוק רשות הדואר. עם זאת, הוראה מיוחדת בחוק חלה על תנאי העסקתם של קצינים מיוחדים ברשות. המערערים, אשר סווגו כקצינים מיוחדים, חתמו בשנים 1989-1990 על חוזי עבודה אישיים, אשר קבעו שתי תקופות העסקה עם הסדרי פנסיה שונים. התקופה הראשונה, עד אפריל 1988, זיכתה אותם בפנסיה תקציבית לפי חוק שירות המדינה. התקופה השנייה, מאפריל 1988 ואילך, נשלטה על ידי הסדר פנסיוני צבור. המערערים תבעו את רשות הדואר בשנת 1998, בדרישה לכלול רכיבי שכר נוספים בקביעת הפנסיה שלהם לתקופה הראשונה וטענו לאפליה בגין אי קבלת פנסיה תקציבית בתקופה השנייה. הם גם ביקשו פיצוי על ימי מחלה שלא נוצלו. בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו דחה את טענותיהם, והמערערים ערערו לערכאה גבוהה יותר. הערעור נדחה, שכן בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. באשר לסעד העיקרי, קבע בית המשפט כי המונח "סך כל השכר" בחוזי העבודה מתייחס רק לשכר הרגיל המוכר לצרכי פנסיה בשירות המדינה. בית המשפט דחה גם את טענת הקיפוח, וקבע כי המערערים לא אולצו לחתום על החוזים האישיים וכי הסדרי הפנסיה שלהם היו פרי משא ומתן והעניקו הטבות משמעותיות. כמו כן, בית המשפט לא מצא ראיות לפגמים מנהליים או לאפליה בטיפול בעניינם. פסק דינו של בית הדין האזורי התקבל, והמערערים חויבו בהוצאות המשיבים.