ע"א 1846/16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על הגשת ערעור במועד. המשיבים ביקשו לדחות את הערעור משום שהוגש מעבר למועד הקבוע בחוק. לטענת המשיבים, המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי החל ביום 5.1.2016, עת נמסר העתק מפסק הדין באופן אישי לבא כוחו לשעבר של המערער, עו"ד נודלמן, שאף חתם על העמוד הראשון של פסק הדין. המערערים טענו כי פסק הדין הרשמי הוצג לבא כוחם הנוכחי ביום 20.1.2016, וכי המסירה הקודמת לעו"ד נודלמן אינה מהווה המצאה כדין משום שהעותק לא היה חתום ולא הוגש כראוי. עם זאת, השופט חלק על עמדת המערער והגיע למסקנה כי הערעור אכן הוגש באיחור, שכן המסירה האישית לעו"ד נודלמן ביום 5.1.01 היוותה המצאה כדין. חרף מסקנה זו, נעתר השופט לבקשתו החלופית של המערער להארכה רטרואקטיבית עד למועד הגשת הערעור בפועל, בהינתן שהשיהוי לא היה מופרז (שבועיים), כי המשיבים לא טענו באופן ממשי להסתמכות קונקרטית על השיהוי, וכי לא הייתה כל אינדיקציה להתעלמות מכוונת מהחוק. עם זאת, בשל התנהלותו הקשה של המערער, לרבות אי הגשת תצהיר בתחילה, קבע השופט כי על המערערת לשאת בהוצאות המשיבים בסך 8,000 ₪. עוד הורה השופט לקבוע את מועד הדיון בערעור עד סוף 2018. סיכומו של דבר, הבקשה לדחיית הערעור נדחתה, אך המערערת חויבה בהוצאות בשל השיהוי.