בר"ע 61975-03-16

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ("המכון") ערער על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) ("הוועדה") להעלות את דרגת הנכות של מבוטח משיב בעקבות בקשתו לעיון חוזר. המוסד טען כי הוועדה לא בחנה את מידת ההידרדרות במצבו של המבוטח הקשורה לפגיעה בעבודה, וביקש להחזיר את העניין לוועדה לדיון נוסף. בית הדין האזורי בחיפה דחה את ערעור המכון, והוביל את המכון להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין לעבודה החליט לדון בבקשת רשות הערעור כערעור, ובסופו של דבר קיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי תפקידה של הוועדה הוא לדון אך ורק בהידרדרות במצבו של המבוטח כתוצאה מהתאונה, שלא קוימה במקרה הנוכחי. בית המשפט מצא כי הוועדה ייחסה את כל החמרת מצבו של המשיב לתאונה ללא כל דיון או הנמקה, דבר שלא היה מספיק ולא עמד בהתחייבויות הוועדה. משכך, החליט בית המשפט לקבל את ערעור המכון, לדחות את החלטת הוועדה ולהחזיר את העניין לאותה ועדה לדיון נוסף בסוגיה. באופן ספציפי, הוטל על הוועדה לבחון האם ועד כמה מיוחסת ההידרדרות במצבו של המשיב לתאונת העבודה, תוך מתן הנחיות לפירוט והנמקה מספקת של החלטתה. החלטת בית המשפט ביטלה את חובת המכון לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, כפי שקבע בית הדין האזורי.