ת"א 42069/04

תקציר

התיק עוסק ברשת סבוכה של רשלנות והונאה סביב ניהול כספים בבית משותף ומעילה בכספים אלה בהיקפים גדולים. הסוגיות המרכזיות הן האם נציגי הדיירים בבית המשותף אחראים לרשלנות כלפי בעל שיקים שהושגו במרמה, ואחריותם של נציגים אלה להתנהלותם הרשלנית. השופט פותח בסיכום הרקע, בו מדובר בחבר נציגות הבית המשותף, יוסי, אשר השיג במרמה שיקים באמצעות התחזות לנציג הבית המשותף. שיקים אלה נמסרו לאחר מכן לתובע, שלטענתו נועדו להשקעות. בפועל, יוסי השתמש בצ'קים אלה לעסק ההלוואות החוץ בנקאיות שלו. כשהעסק של יוסי קרס, הצ'קים הפכו לחסרי ערך, מה שהוביל לתביעה הנוכחית. השופטת קובעת כי התובעת לא קיבלה את השיקים בתום לב, שכן היה עליה לחשוד בתרמית בשל הנסיבות המחשידות. לפיכך, תביעת המעשה שלה נדחית. בהתייחס לרשלנות הנתבעים, מכיר השופט בחובת זהירות מושגית כלפי מושכי שיקים כלפי צדדים שלישיים, שכן שיקים הם מכשירים סחירים. הנתבעות, ובהן שולמית, יהודית וצילה, שהיו חברות בנציגות הבית המשותף, הפרו את חובות הזהירות הקונקרטיות שלהן בכך שחתמו על שיקים ללא פרטים מתאימים וללא דין וחשבון. רשלנות זו אפשרה את פעילות המרמה של יוסי. השופט מייחס דרגות שונות של אשמה, כאשר צילה, ששימשה כגזבר, אחראית ל-50% מהנזק, שולמית ויהודית אחראיות ל-20% כל אחת, והנציגות כולה אחראית ל-10% הנותרים. התובעת זכאית לפיצויים, אך בשל רשלנותה התורמת היא תקבל רק מחצית מהסכום ששילמה עבור השיקים, בתוספת הפרשי הצמדה, מיהודית, שולמית והנציגות, החבות ביחד ולחוד. עוד ממליצה השופטת לדיירי הבית המשותף לשקול לספוג חלק מהנזק, ובעיקר את חלקה של צילה, כדי לאחות את הקרע שגרמה הפרשה בקהילתם. בנוסף, העתקים של פסק הדין יישלחו לרשויות האזרחיות כדי ליזום תיקוני חקיקה פוטנציאליים כדי להחיל נורמות נאותות של ממשל תאגידי על נציגי בתים משותפים. מקרה זה, שנדון על ידי עו"ד שלמה פרידלנדר, מדגיש את חשיבות הניהול התקין והזהירות בטיפול בכספי ציבור, תוך הפקת לקחים מנציגי הבית המשותף כדי להימנע ממקרים דומים של הונאה ומעילה.