בש"א 2657/06

תקציר

בסכסוך רכושי משנת 2005 ביקשה העותרת לאכוף הסכם רכישה של חלקת מקרקעין בתל אביב, הידועה כמגרשים 190 ו-191 בגוש 7109, וביקשה לאסור על המשיבים לבצע כל פעולה המנוגדת להסכם. המשיבים, שהתקשרו בהסכמים קודמים למכירת הנכס, חלקו על תוקפו של הסכם העותרת וטענו כי הוא מותנה בהסכמת הבעלים, שלא ניתנה מעולם. בית המשפט מצא כי המשא ומתן בין העותרת לבין המשיבים אכן הניב חוזה מחייב, ויעידו על כך מסמך שפותח בראשי תיבות של בא כוח הצדדים. עם זאת, היא גם קבעה כי החוזה כולל תנאי השעיה הקובע כי ההסכם ייכנס לתוקף רק בהסכמת הבעלים למנגנון התשלום הקבוע בחוזה. מאחר שתנאי זה לא התקיים, קבע בית המשפט כי ההסכם מעולם לא נכנס לתוקף. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי טענת העותרת לנזק בלתי הפיך, אם לא יינתן הסעד הזמני, אינה מבוססת וגוברת על הפגיעה הפוטנציאלית במשיבים וברוכשי דירותיהם. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת העותרת לצו מניעה זמני וביטל את הוראת השעה הקיימת. העותר חויב לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪. החלטה זו הועברה לבאי כוח הצדדים באמצעות פקסימיליה.