ת"א 57412-11-21

תקציר

בסדר, הנה ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות ובחידושים המשפטיים, ומתבסס אך ורק על המידע שסופק: **פסק דין בת"א 57412-11-21 פלונית נ' דודין ואח' – ניתוח משפטי** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת עירית כהן), עוסק בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר הוגשה על ידי תובעת שנפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.11.2020. התאונה אירעה כאשר התובעת נסעה על אופנוע שנהג בו הנתבע 1, אשר התנגש ברכב שנסע לפניו, שנהג בו הנתבע 3. התיק נסוב סביב סוגיית האחריות לתאונה, והודעה לצד שלישי שנשלחה על ידי קרנית (הנתבעת 2) כנגד נהג האופנוע (הנתבע 1). **עובדות מוסכמות ומחלוקות עיקריות** 1. **עובדות מוסכמות:** * תאונת דרכים אירעה ביום 18.11.2020. * התובעת נפגעה בתאונה כשהיא רוכבת על אופנוע שנהג בו הנתבע 1. * האופנוע התנגש ברכב שנסע לפניו, בו נהג הנתבע 3. * בעקבות ההתנגשות, התובעת הועפה מהאופנוע. * בעת התאונה, השימוש באופנוע לא היה מכוסה בביטוח חובה. * הנתבע 1 הורשע בבית המשפט לעניינים פליליים בעבירות תעבורה שגרמו לתאונה, לרבות אי מתן תשומת לב מספקת לדרך, הסחת דעת, נהיגה במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, והתנגשות בחלק האחורי של הרכב. * התובעת הגישה תביעה נגד נהג האופנוע (נתבע 1), קרנית (נתבעת 2), נהג הרכב (נתבע 3) ומבטחת הרכב (נתבעת 4). * קרנית הגישה הודעה לצד שלישי נגד נהג האופנוע (נתבע 1). * התובעת הגיעה להסכם פשרה עם קרנית ועם מבטחת הרכב, במסגרתו שילמה קרנית לתובעת פיצוי ביניים בסך 3,285,734 ₪. 2. **מחלוקות עיקריות:** * אחריותו של נהג האופנוע (נתבע 1) לתאונה. * האם מוטלת אחריות גם על נהג הרכב (נתבע 3) והאם יש להחיל את הוראת סעיף 3(ג) לחוק הפיצויים לעניין חלוקת הפיצויים בין מבטחים. * האם חל סעיף 3(ג) לחוק הפיצויים במקרה בו האופנוע אינו מבוטח. * זכות השיבון של קרנית כנגד נהג האופנוע (נתבע 1). **החלטות וקביעות בית המשפט** **א. דחיית טענות הנתבע 1 בנוגע לאחריות וחלוקת פיצויים:** * **החבות העיקרית:** בית המשפט קבע באופן חד משמעי, בהתבסס על סעיף 3(א) לחוק הפיצויים, כי האחריות לנזקי הגוף של התובעת מוטלת **על נתבע 1 בלבד**. סעיף זה קובע כי בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, כל נהג נושא באחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו. מכיוון שהתובעת נסעה על האופנוע של נתבע 1, חבותו היא על נזקיה. * **הטענה בדבר דריסת התובעת על ידי הרכב:** בית המשפט דחה את טענת נתבע 1 לפיה לאחר שהתובעת הועפה מהאופנוע, הרכב דרס אותה. נקבע כי גרסה זו **לא הוכחה**, וגם אם הייתה מוכחת, אין בכך כדי לשנות את הקביעה בדבר אחריותו הבלעדית של נתבע 1, לאור הוראת סעיף 3(א) לחוק הפיצויים. כאסמכתא, בית המשפט הפנה לפסק דין אחר (ת"א (נצ') 551/99 לוי נ' קרנית). * **הטענה להחלת סעיף 3(ג) לחוק הפיצויים:** זוהי אחת הנקודות המרכזיות בפסק הדין. בית המשפט פירש את סעיף 3(ג) לחוק הפיצויים, הקובע את חובת התשלום של 75% מהפיצויים על ידי מבטחי רכב כלפי מבטחי אופנוע (או להיפך, תלוי מי הפוגע) במקרה של תאונה משולבת. נקבע כי סעיף זה **אינו חל** במקרה דנן, משום שהוא דן ביחסים שבין **מבטחים**. הואיל והאופנוע לא היה מבוטח, אין "מבטח" של האופנוע שיהיה זכאי או חייב בתשלום במסגרת סעיף זה. הפירוש של "מבטח" בחוק ובפקודת הביטוח הרלוונטית תומך בקביעה זו. כפועל יוצא, נדחתה טענת נתבע 1 כי מבטחת הרכב (נתבעת 4) צריכה להשתתף בפיצוי התובעת. **ב. ההודעה לצד שלישי וזכות השיבון של קרנית:** * **זכות השיבון:** בית המשפט אישר את זכותה של קרנית, כגוף המשלם לפי חוק הפיצויים, לחזור בתביעת שיפוי לנהג האופנוע הלא מבוטח (נתבע 1), מכוח סעיף 9 לחוק הפיצויים. סעיף זה מעניק לקרנית את האפשרות להיפרע ממי שגרם לתאונה. * **קבלת ההודעה לצד שלישי:** בית המשפט קיבל את ההודעה לצד שלישי של קרנית נגד נתבע 1. נקבע כי הנתבע 1 (הצד השלישי) **מחויב לשלם לקרנית** את כל הסכומים ששילמה לתובעת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום. * **הוצאות:** נתבע 1 חויב בהוצאות לטובת מבטחת הרכב בסך 10,000 ₪. כמו כן, נתבע 1 (הצד השלישי) חויב בהוצאות קרנית ובשכר טרחתה בסכום של 20,000 ₪. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **פרשנות סעיף 3(א) לחוק הפיצויים – אחריות יחידה של נהג כלי הרכב הלא מבוטח:** פסק הדין מדגיש ומאשר את העיקרון היסודי לפיו, במקרה של תאונת דרכים שבה מעורבים מספר כלי רכב, האחריות לנזקי הגוף של נוסע בכלי רכב מסוים מוטלת על נהג אותו כלי רכב. במקרה זה, הובהר כי גם אם היה אלמנט של פגיעה נוספת מהרכב, הדבר אינו משנה את העובדה שהאחריות הראשונית והמוחלטת לנזקי התובעת, כנוסעת על האופנוע, היא של נהג האופנוע. 2. **פרשנות סעיף 3(ג) לחוק הפיצויים – תלות בקיום ביטוח:** הקביעה העיקרית בפסק הדין היא שסעיף 3(ג) לחוק הפיצויים, העוסק בהשתתפות בפיצויים במקרה של תאונה משולבת בין אופנוע לרכב אחר, **מותנה בקיום ביטוח** הן לאופנוע והן לרכב האחר. הסעיף נועד להסדיר את היחסים בין חברות הביטוח השונות. כאשר אחד מכלי הרכב (במקרה זה האופנוע) אינו מבוטח, אין "מבטח" שלו, ולכן הסעיף אינו חל. בכך, בית המשפט עושה שימוש באבחנה דקדקנית של לשון החוק ותכליתו, ומונע מצב שבו קרנית, שהיא גוף פיצוי ולא חברת ביטוח במובן הקלאסי, תיאלץ לשאת בנטל פיצויים במסגרת סעיף זה, או לחילופין, שמבטחת הרכב תחוייב להשתתף בפיצוי תובעת שנסעה בכלי רכב לא מבוטח. 3. **התמודדות עם טענות מקדמיות והתנהלות דיונית:** פסק הדין מציג את התנהלותו של נתבע 1, שלא קידם את בקשתו להגשת הודעה לצד שלישי (צד ד') למרות החלטות בית המשפט, וזנח חלק מטענותיו בסיכומים. הדבר משפיע על האופן שבו בית המשפט רואה את עמדת הנתבע. 4. **ההבחנה בין קרנית למבטח:** פסק הדין מבהיר באופן עקיף אך משתמע, כי מעמדה של קרנית כגוף המשלם מכוח חוק הפיצויים שונה מזה של מבטח רגיל, וכי זכויותיה בשיבון מעוגנות בחוק עצמו. **סיכום** פסק דין זה מהווה הבהרה חשובה בנוגע לחלותו של סעיף 3(ג) לחוק הפיצויים, וקובע כי הוא חל אך ורק כאשר ישנם מבטחים מעורבים הן עבור האופנוע והן עבור הרכב האחר. הוא מדגיש את האחריות המוחלטת של נהג כלי רכב לא מבוטח כלפי נוסעיו, ומבסס את זכות השיבון של קרנית כנגד נהג כזה. הקביעות המשפטיות בפסק הדין נובעות מפרשנות עקבית של הוראות החוק הרלוונטיות, תוך הבחנה ברורה בין מקרים שבהם יש ביטוח לבין מקרים שבהם הביטוח חסר.