ע"א 23239-11-20

תקציר

פסק הדין דחה את הערעור בעניין אחריותה של מדינת ישראל במקרה בו נהרג ילד מנפל כדור שהרים הילד סמוך לביתו. מקורו של הקליע בשטח אש המשמש את צה"ל הסמוך לכפר הילד. בית משפט קמא מצא כי המדינה לא הצליחה להוכיח כי לא התרשלה בשמירה על שטחי האש ולפיכך מצא את המדינה אחראית למותו של הילד. המדינה טענה כי לא ניתנה לה הזדמנות הוגנת להציג את ראיותיה משום שגרסת התביעה לאירועים השתנתה במהלך המשפט, והמדינה נאלצה להציג הגנה על סמך העובדות החדשות. טענת המדינה נדחתה, והשופטים קבעו כי המדינה לא הציגה ראיות מספיקות כדי להראות כי לא התרשלה בשמירה על שטחי האש, במיוחד לאור העובדה שנטל ההוכחה מוטל על המדינה. באשר לסוגיית הנזקים, פסק הדין קיבל את הערעור וביטל את הפיצוי בסך 500,000 ₪ שנפסק להורים בגין נזק לא ממוני בנימוק שההורים לא הגישו כל ראיה רפואית שתתמוך בתביעתם לעוגמת נפש. השופט י' סרוסי חלק על כך, בין השאר, וטען כי היה צריך לתת למדינה הזדמנות נאותה להציג את ראיותיה בנוגע לתחזוקת שטחי האש, ויש להחזיר את התיק לבית משפט קמא לדיון מחודש בסוגיה זו. השופט י' אטדגי הסכים עם ההתנגדות וצירף את דעתו לזו של השופט סרוסי בשאלת האחריות. משכך, הוחלט להחזיר את התיק לבית משפט קמא לעיון מחודש בחבות, והרוב קבע כי אם יימצא המערער חב, הפיצוי יהיה כפי שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא, למעט פסיקת הנזק הלא ממוני להורים. אם יימצא המערער לא אחראי, יבוטל הפיצוי כולו.