ת"ק 47168-02-20

תקציר

התובעים, שוכרי דירת 2.5 חדרים בשכירות, תבעו את בעל הדירה שלהם, הנתבע, על סך 33,100 ₪ בנושאים שונים. בית המשפט פסק לטובת התובעים אך פסק להם סכום נמוך משמעותית ממה שנטען. התובעים טענו כי הנתבעת לא תיקנה דוד שמש תקול ונזילת מים במועד. בית המשפט הסכים כי הנתבעת לא מילאה את חובתה לתקן בעיות אלה תוך זמן סביר. התובעים דרשו פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש בגין עוגמת נפש ממושכת שנבעה מהליקויים, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי התובעים יכלו לנקוט בצעדים להקטנת נזקיהם - כגון הסדרת התיקונים בעצמם - ולא פינו את המקום. התובעים גם תבעו החזר עבור דמי שכירות של חודשיים, בטענה לרטיבות ודליפות מי גשמים לחדר השינה. בית המשפט נעתר חלקית, ופסק לתובעים פיצוי בסך 4,840 ₪ בגין החדר שאינו ראוי למגורים - בהתבסס על שווי שכר הדירה של החדר - עבור החודשיים בהם סבלו מהפגם. בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם 350 ₪, עלות תיקון דוד המים. הסכום הכולל שנפסק לתובעים עמד על 5,190 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. לתובעים לא נפסקו הוצאות משפט מאחר שתביעתם התקבלה באופן חלקי בלבד. שני הצדדים ספגו ביקורת על כך שהם עוסקים בהטרדות מיותרות ומנצלים הליכים משפטיים בנושאים שוליים. בית המשפט ציין כי טענות התובעים לא הוכחו ברובן וראה בהתנהגותו של הנתבע, כגון ביקור אביו בדירה לצורך הערכת הליקויים, די בה כדי להוות הטרדה או איומים. נראה כי פסק הדין מהווה אזהרה מפני שוכרים ומשכירים המנסים לנצל את המערכת המשפטית לתלונות קלות, ובמקום זאת מעודד אותם לפתור בעיות בצורה ידידותית, במיוחד במקרים של ליקויים קלים.