ת"א 11994-10-10

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים, תבע את הנתבע לפיצויים. הצדדים הסכימו על החבות והתמקדו בקביעת גובה הנזק שנגרם לתובע. התובע סבל מחבלות ראש קשות, שבר עורפי וזמני שמאלי ודימום תת-דוראלי, לצד שברים בעצם הירך השמאלית ובכתף. הוא חווה גם סחרחורת, אובדן זיכרון וירידה ביכולות המנטליות ובמהירות התגובה. בית המשפט מינה מומחים באורתופדיה, בריאות הנפש ונוירופסיכולוגיה כדי להעריך את מצבו של התובע. האורתופד המליץ על ניתוח נוסף שיכול לשפר משמעותית את מצבו של התובע אך טומן בחובו סיכונים מסוימים. התובע סירב לעבור את הניתוח בשל הסיכונים הכרוכים בכך. בית המשפט קיבל את סירובו של התובע כסביר, אך שקל אותו בבואו לקבוע את דרגת הנכות. בית המשפט העריך את נכותו של התובע עקב פגיעתו, וקבע 38.89% נכות בתחום האורתופדי, 19.25% בתחום הנוירולוגי ו-20% בתחום הנפשי, ובסך הכל 60.5% נכות רפואית. בהתייחסו לנכות תפקודית, בית המשפט הבחין בירידה במוטיבציה וביוזמה של התובע לאחר התאונה. בית המשפט מצא כי התנהלותו של התובע היא שילוב של הפגיעות שנגרמו לו, לרבות הפרעת הסתגלות והשפעות של פגיעה מוחית. בית המשפט העריך את הנכות התפקודית ב-55%. לאחר מכן קבע בית המשפט את הפיצוי בגין ראשי נזק שונים. בגין הפסד השתכרות בעבר פסק בית המשפט 342,000 ש"ח, ובגין הפסד השתכרות עתידית פסק 1,547,650 ש"ח. הפסדי הפנסיה והזכויות הסוציאליות הסתכמו ב-226,760 שקל, ואילו הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד נקבעו על 180 אלף שקל. סיוע מצדדים שלישיים בעבר ובעתיד פוצה ב-420,000 ₪, והוצאות נסיעה בעבר ובעתיד ב-120,000 ₪. בית המשפט פסק גם 159,420 שקל בגין כאב וסבל. לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי בסך 1,046,854 ₪ ו-30,138 ₪ בגין תשלומים תקופתיים, נקבע כי סך הפיצויים המגיעים לתובע הוא 2,995,830 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.