עמ"ת 34002-10-02

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה לשחרר בערבות את אוראל ג'רבי. נגד ג'רבי הוגש כתב אישום בגין שבעה סעיפים של פריצה וגניבה לצד שני נאשמים נוספים, והמדינה מבקשת את מעצרו עד תום ההליכים. השופט קמא פסק לטובת שחרורו של ג'רבי, בנימוק של קיומן של ראיות לכאורה ואפשרות של חלופת מעצר, אשר במקרה זה תהווה סיכון נמוך לשלום הציבור. השופט הורה על פיקוח אלקטרוני ושלח את ג'רבי למעצר בית עם פיקדון במזומן בסך 4,000 שקל והתחייבויות כספיות. המדינה ערערה והדגישה את חומרת ומספר העבירות שבוצעו, כמו גם את תוכן תסקיר שירות המבחן, שצייר תמונה של ג'רבי כאדם מידרדר. עם זאת, סנגורו של ג'רבי טען כי מדובר בעבירה הראשונה שלו, והיא התרחשה בתקופת משבר קצרה, יתרה מכך, אין לו עבר קודם בעבירות רכוש. ההגנה הדגישה כי ניתן למתן את הסכנות הנשקפות מג'רבי באמצעות תנאי שחרורו. לאחר ששקל את הטענות, הגיע שופט הערעור למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. השופט הכיר בכך שמדובר בעבירות חמורות, אך קבע כי ניתן לשלול את הסכנה הנשקפת מג'רבי באמצעים החלופיים. יתר על כן, משך העבירות הקצר, היעדר עברו הפלילי של ג'רבי והבטחתו שלא לחזור לדרכיו הישנות היו כולם גורמים לטובת השחרור. השופט התייחס גם לחששות בנוגע לתסקיר שירות המבחן, וציין כי למרות הרושם השלילי מג'רבי, הם המליצו על שחרורו בפיקוח אלקטרוני. השופט הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא כי קיימת חלופת מעצר ראויה וכי המפקחים שהוצעו מתאימים. בסופו של דבר נדחה הערעור, ושחרורו של ג'רבי הובטח בכפוף להפקדת מזומן מוגדלת בסך 8,000 שקל.