בש"א 2200/05

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לפטור מתשלום אגרה בגין תביעה שהגישו שני תובעים, עמותה והעומד בראשה, נגד הנתבעים. בתביעה נטען כי פעולות הנתבעים גרמו לקריסת פעילות העמותה, והובילו להפסדים כספיים משמעותיים. על בית המשפט להחליט האם התובעים פטורים מתשלום האגרה הנדרשת לצורך הגשת התביעה. השאלה הראשונה אליה מתייחס בית המשפט היא מי אחראי לתשלום האגרה. על פי תקנות בתי המשפט (אגרות), כל מי שמביא הליך בפני בית המשפט אחראי לאגרה, ובמקרה של מספר תובעים, האגרה חלה על כולם במשותף. לכל בעל דין יש זכות לבקש פטור, ואם תובע אחד אינו מבקש זאת, האגרה חלה עליו. במקרה זה, מאחר שתובע מספר 2 לא הגיש בקשה לפטור, בקשתו של תובע מספר 1 אינה תקפה ולא ניתן לדון בה. יתר על כן, גם אם התובע מספר 1 היה פונה, בית המשפט מדגיש כי על בעלי הדין לבקש תחילה סיוע כלכלי מקשרים אישיים ולא להסתמך על הקופה הציבורית. יו"ר העמותה מכיר ביכולתו לממן חלקית את שכר הטרחה, אך טוען למצוקה כלכלית. עם זאת, בית המשפט מצפה מהתובעים להוכיח באופן מלא את מצבם הכלכלי ולהוכיח את חוסר יכולתם לשלם, דבר שלא נעשה די במקרה זה. לפיכך, הבקשה לפטור מהאגרה נדחית. החלטה זו מבטיחה כי הזכות לגישה לצדק מאוזנת עם הפוטנציאל לניצול לרעה ומבטיחה את שלמות מערכת תשלום האגרות.