תת"ע 15003-08-22

תקציר

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין אי כניעה להולך רגל במעבר חצייה, בניגוד לתקנות התעבורה. המבקש טען כי הדו"ח המשטרתי אינו מפורט דיו וביקש הבהרה מהתובע. לאחר קבלת התשובה, התובע חזר בו מהאישום. לאחר מכן ביקש המבקש מבית המשפט לפסוק לו הוצאות. בית המשפט התייחס בהחלטתו לחוק החל, המאפשר לבית המשפט לפסוק הוצאות הגנה לנאשם אם לא היה בסיס לאשמה או אם קיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת. בית המשפט מצא כי אין חוסר בסיס לאשמה, שכן הדו"ח המשטרתי היה מפורט והמבקש לא הכחיש את הטענות בשיחה עם המשטרה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות פסיקת הוצאות למבקש. ההליך המשפטי לא היה ארוך יתר על המידה, וגרסתו של המבקש לאירועים התקבלה במשתמע עם ביטול כתב האישום. כמו כן, נסיבותיו האישיות של המבקש לא הצדיקו החזר הוצאות, שכן ההליך לא גרם נזק משמעותי, במיוחד בהתחשב בכך שהמבקש הוא עורך דין, ועבירות תעבורה אינן נחשבות בדרך כלל לחמורות. לפיכך קבע בית המשפט כי על כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות.