ת"צ 24814-04-22

תקציר

השופט אישר את התביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיבים לאחר שקבע כי מתקיימים התנאים לתביעה כזו. הטענה נובעת מהפרה נטענת של המשיבים את סעיף 30א לחוק התקשורת, המכונה לעתים קרובות "חוק הספאם". חוק זה אוסר על משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה מפורשת בכתב של הנמענים, לצד דרישות נוספות הנוגעות לתוכן ההודעות וליכולת לבטל את הסכמתם. המבקשים הציגו ראיות מספיקות לארבעה מסרונים נפרדים שנשלחו ללא הסכמה ובניגוד לחוק, וביססו דפוס של התנהגות מפרה שיטתית. טענות המשיבים בדבר טעות ספציפית והיעדר ראיות הקושרות אותם להודעות לא צלחו, שכן השופט מצא את הסבריהם מעורפלים, לא משכנעים ומלאי קשיים. יתר על כן, המשיבים לא הביאו ראיות בדבר מדיניות לקבלת הסכמה למשלוח דברי פרסומת, דבר המביא לאפשרות סבירה כי התביעה תוכרע לטובת הקבוצה. כן אישרה השופטת את התביעה נגד המשיבים 5-2, שהיו בעלי מניות ודירקטורים של המשיב 1, בשל אחריותם האישית הפוטנציאלית על פי דיני הנזיקין או דוקטרינת הרמת מסך התאגיד. טענות המשיבים בדבר תצהירו החסר של המבקש, היעדר ייצוג ופגיעה באינטרסים של הקבוצה נדחו. עם זאת, הטענה לפגיעה בפרטיות לא אושרה מאחר שלא הייתה מבוססת דיה. התובענה הייצוגית אושרה עם עילות תביעה מוגדרות, שאלות משותפות של עובדה ומשפט וסעדים מבוקשים. לצדדים ניתנו הוראות בדבר הודעת פרסום, כתבי טענות מתוקנים ומועד לדיון מקדמי. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המשפט וההוצאות המשפטיות של המבקשים.