בש"א 1554/08

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בעלות על רכב מרצדס, הרשום על שמו של חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל, בועז יונה. הבעלות ברכב שנויה במחלוקת בין בועז יונה לבין המשיב, מרדכי יונה, הטוען כי רכש את הרכב מבועז לפני מספר שנים. המנהלים המיוחדים המפקחים על עיזבון פשיטת הרגל של בעז מבקשים למכור את הרכב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ואילו מרדכי מתנגד למכירה בטענה שהוא הבעלים החוקיים. בית המשפט מכיר בכך שהרישום במשרד הרישוי הוא הצהרתי ואינו חד משמעי, אך יש לו ערך ראייתי משמעותי. נטל ההוכחה נופל אפוא על מרדכי לבסס את בעלותו, אך הוא אינו עושה כן. למרות שמרדכי החזיק ברכב, השתמש בו ונשא בהוצאותיו, אין די בחזקה לבדה כדי להוכיח בעלות. זאת ועוד, טענתו כי שילם עבור הרכב באמצעות רישום בספרי החברות אינה נתמכת בראיות. בית המשפט מקבל את טענת המנהלים המיוחדים כי היעדר כרטיסי חוב וזכויות נפרדים עבור בעז ומרדכי, יחד עם איחוד כרטיסי החוזה שלהם, מצביעים על כך שהחברות טופלו כמקשה אחת, וההבחנה ביניהן הייתה מלאכותית. רישום הרכב על שמו של בעז, יחד עם היעדר ראיות חותכות לתשלום על ידי מרדכי, מביאים את בית המשפט לפסוק לטובת המנהלים המיוחדים. הבקשה למכירת הרכב מאושרת, כאשר העלויות נשואות על ידי מרדכי. עם זאת, בהכירו בנכותו של מרדכי, בית המשפט מעניק לו תקופת הערכה של 90 יום.