ת"א 16923-08-09

תקציר

התובעת, שהייתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 16.6.08, תבעה פיצויים מהנתבעת, מבטחת רכבם, בגין הפגיעות שנגרמו לה. לא הייתה מחלוקת לגבי אחריותו של הנתבע אם פציעתו של התובע אכן נגרמה כתוצאה מהתאונה. שתי רגליו של התובע נקטעו מתחת לברך לפני התאונה והוא נעזר בכיסא גלגלים או בתותבות כדי לנוע. המחלוקת המרכזית הייתה האם גרסתו של התובע לאירועים שהובילו לפגיעה אמינה. השופט מצא את גרסתו של התובע משכנעת וקיבל את העובדה שהפציעה אירעה בעת שיצא מרכבו באמצעות כיסא גלגלים, מה שגרם לנפילה ולאחר מכן לקטיעה של רגלו השמאלית מעל הברך. השופטת סקרה את מצבו הרפואי של התובע וקיבלה חוות דעת מומחים בנוגע למוגבלותו ולמגבלותיו התפקודיות. נקבע כי לתובע נקבעה נכות של 80% עקב הקטיעה מעל הברך, עם החמרה של 20% במצבו התפקודי בעקבות התאונה. השופטת התייחסה גם לכושר ההשתכרות של התובע ופסקה 430,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות, והעמידה אותם על 2,500 ₪ לחודש עד הגיעו של התובע לגיל 67. פיצוי על הוצאות אחרות, לרבות עזרה מאחרים, מכשור רפואי, הוצאות נסיעה וכאב וסבל, הביא את סך הפיצוי המשוער ל-1,400,000 ₪. הנתבע חויב בתשלום סכום זה, בצירוף הוצאות משפט בסך 220,000 ₪. סכום זה יותאם לתשלומים קודמים ששולמו לתובע ולשכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 30.5.2012.