ת"א 4141/07

תקציר

התובעים נטלו שתי הלוואות מהבנק הנתבע, ופיגרו בתשלומים בשנת 2002. הבנק החל בהליכי גביית חובות, שהובילו את התובעים לתבוע מהבנק סעד הצהרתי וצו מניעה. התובעים טענו כי הבנק לא זיכה את חשבונות ההלוואות שלהם בכל הכספים שהחזירו. בית המשפט מינה מומחה שתמך במידה רבה בעמדת הבנק. עם זאת, המומחה מצא צדק מסוים בטענות התובעים כי חלק מתשלומיהם לא נזקפו, וכי ניהול החוב על ידי הבנק היה לקוי. התובעים לא הצליחו להוכיח את מרבית טענותיהם, אך בית המשפט מצא כי נגרם להם נזק מסוים בשל ניהול לקוי של החוב על ידי הבנק. לפיכך הוטל על הבנק להפחית את חובות התובעים ב־20% ולעדכן את רישומיו בהתאם. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.