עע"מ 2972/19

תקציר

המבקש, שהוא בעל זכויות בחלקת קרקע ברחובות, ישראל, ביקש לבטל החלטה המאשרת תכנית לפיתוח מקרקעין (תכנית 5) וערער על הוראות מסוימות בתכנית קודמת (תכנית 151/ג) בשל פגמים פרוצדורליים לכאורה. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירת המבקש, והביא אותו לערער על ההחלטה ובמקביל להגיש בקשה לצו מניעה זמני לעיכוב רישומה של תכנית 5. הסוגיה המרכזית הייתה האם תכנית 151/ג', שהסדירה מחדש את זכויות הקניין באזור הרלוונטי, היא תכנית איחוד וחלוקה בהסכמה. המבקשת טענה, כי לא בשל חוסר הסכמתו של מר עזריאל אידלמן ז"ל, בעלים חלקי של חלקת המבקש. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקש, שטען כי הוא הבעלים היחיד של החלקה, תרם לגיבוש התכנית והוא מנוע מלערער עליה כעת. יתר על כן, האפוטרופוס הכללי, המייצג את האינטרסים של מר אידלמן, לא ערער על ההחלטה, ולכן לא סביר שהמבקש יוכל לעשות כן מטעמו. פסק הדין דחה גם את טענות המבקש כנגד תמ"א 5, תוך קביעת הליך הוגן וללא שינויים מהותיים בין הגרסה שהופקדה לבין הגרסה הסופית. נוכח סיכויי הצלחתו הקלושים של המבקש בערעור, היעדר טיעונים מפורטים או ראיות התומכות בטענתו לנזק בלתי הפיך, והאינטרס הציבורי ברישום מדויק של המקרקעין, דחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה זמני. בהחלטה הודגש כי רישום תמ"א 5 לא ישנה את זכויות הקניין שנקבעו בשנת 2013 וכי המבקש לא הוכיח די הצורך פגיעה בזכויותיו. לפיכך, הוסר צו הביניים הקיים האוסר על רישום, והמבקש חויב לשאת בהוצאות ההליך במהלך הדיון בערעור.