רע"א 1401/22

תקציר

פסק הדין דחה את בקשת הערעור על תביעה ייצוגית נגד אליעזר בגין עיסוק לכאורה בפעילות ביטוחית ללא הרישיון הנדרש. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, וציין כי השירות שניתן על ידי אליעזר הפגין מאפיינים אופייניים לביטוח, ולכן הצריך רישיון מבטח, שהיה חסר לאליעזר. בחינתו המקיפה של בית המשפט המחוזי את טיבם של חוזי הביטוח והעסקה הנדונה איששה ממצא זה, בתמיכת חוות דעת מומחים ועמדת הרשות. הרשות, המופקדת על הפיקוח על פעילות הביטוח, הדגישה את הצורך ברישוי מתאים, ובכך חיזקה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהעדיף את המשיבים. בית המשפט הגיע למסקנה כי מדובר בהעברת סיכון פיננסי, בהתאם להגדרות הביטוח. גם אם השירות סווג כאות שירות, עדיין היה אליעזר חייב להודיע על כך לממונה ולקבל רישיון, כמתחייב בחוק, שאליעזר לא ערער עליו. הערעור לא התייחס כראוי לשאלות משפטיות מרכזיות ולא הוכיח נזק בר פיצוי, ולכן לא יכול היה להצדיק את ביטול ההחלטה הראשונית. בית המשפט הורה לאליעזר לכסות את הוצאות המשיבים, ובכך חיזק את הדעה כי החברה עסקה בפעילות ביטוחית ללא פיקוח וללא רישיון, דבר המעלה חשש להגנה ולביטחון הכלכלי של לקוחותיה.