עק"פ 49221-05-24

תקציר

סמכותו של בית המשפט לבטל הרשעה היא חריגה ויש להפעילה במשורה, במיוחד כשמדובר בנאשמים בגירים, שכן היא חותרת תחת שיקולי ענישה כמו גמול והרתעה. סמכות זו מופעלת במקרים חריגים שבהם מתקיימים שני תנאים: ראשית, על ההרשעה לגרום נזק חמור לשיקומו של הנאשם, תוך ראיות מוחשיות וקונקרטיות; שנית, ביטול ההרשעה לא יפגע בשיקולי ענישה נוספים או בתועלת הציבורית. במקרה דנן, בית המשפט מסכים עם החלטת בית משפט קמא לבטל את הרשעתו של המשיב. בהתחשב באופי העבירה, בהיעדר כל נזק שנגרם, ובאינטרס הציבורי הכרוך בכך – הנוטה יותר לסכסוך אזרחי – ניתן לבטל את ההרשעה מבלי לגרום לדעה קדומה משמעותית. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שהגוף שחקר את המשיב לא מצא עניין ציבורי להעמידו לדין פלילי. בית המשפט מתחשב גם בחרטה של המשיב, בהיעדר הרשעות קודמות, במעמדו ובמצבו הנפשי ומסכים כי ההרשעה עלולה להביא לפיטוריו, דבר אשר בשל מוגבלותו יפגע בשיקומו. גם מטרת ההרתעה אינה בולטת בשל הזמן שחלף מאז האירועים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הפיצוי ראוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין וסעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, למרות ביטול ההרשעה. לפיכך מצווה המשיב לשלם למערערים פיצויים – 10,000 ₪ למערערת 1 ו-5,000 ₪ למערערת 2 – בתוך 30 יום. בית המשפט גם בוחר שלא להטיל הוצאות משפט על אף אחד מהצדדים, בתקווה לעודד פתרון לסכסוך ארוך השנים.