ב"ל 62823-11-22

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס על המידע שסופק בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: תביעת אברהם הירשברג נגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 62823-11-22)** **1. מהות התביעה והתפתחות ההליך המשפטי:** התביעה הוגשה על ידי מר אברהם הירשברג, רופא שיניים, להכרה בגידול מסוג "נוירומה אקוסטיק" באוזנו הימנית כפגיעה בעבודה. לטענת התובע, הגידול, לצד טנטון וירידה בשמיעה, נגרמו עקב חשיפה ממושכת לרעש ממכשירי העבודה במרפאתו. * **שלב ראשון - דחיית התביעה לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי:** המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") דחה את התביעה בהתבסס על סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995. הנימוק לדחייה היה אי-עמידה בשני תנאים עיקריים: (1) אי-הוכחת קשר סיבתי בין הירידה בשמיעה לחשיפה לרעש; (2) אי-הוכחת חשיפה לרעש העולה על הרמה המותרת לפי תקנות הבטיחות בעבודה. * **שלב שני - שינוי חזית והתמקדות בתורת המיקרוטראומה:** בדיון הראשון, הובהר מטעם התובע כי התביעה אינה נסמכת על סעיף 84א לחוק, אלא על **תורת המיקרוטראומה**, הדנה בהכרה בפגיעה עקב הצטברות של פגיעות זעירות או חשיפה מצטברת לנזק, אף אם אינה עומדת בתנאי סעיף 84א. הנתבע הסכים בתחילה לבדיקת רמת הרעש במקום העבודה, אך בהמשך חזר לעמדתו המקורית, תוך הבהרה כי לשיטתו, גם תחת תורת המיקרוטראומה, יש להוכיח חשיפה לרעש מזיק. בית הדין קבע כי הנתבע אינו מתנגד לבחינת התביעה לפי הלכת המיקרוטראומה, ולמעשה, הנתבע עצמו, בתגובתו מיום 25.12.24, הסכים כי "מבחן התביעה במקרה זה יהיה לאור הלכת המיקרוטראומה". **2. עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הבחנה בין עילות תביעה:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה המשפטית בין תביעה להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה לפי **סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי** (המתנה חשיפה לרעש מזיק מעל רמה מסוימת) לבין תביעה לפי **תורת המיקרוטראומה**. בעוד שסעיף 84א עוסק בחשיפה לרעש מזיק ולירידה בשמיעה כפגיעה עיקרית, תורת המיקרוטראומה מתייחסת להצטברות נזקים זעירים מתמשכים, שיכולים לנבוע גם מחשיפה לרעש שאינו עולה על הרמה המותרת, או מחשיפות אחרות בעלות אופי מצטבר. * **הלכת המיקרוטראומה ככלי לגישור על פערים בחוק:** בית הדין מדגיש את תפקידה של תורת המיקרוטראומה ככלי משפטי גמיש המאפשר הכרה בפגיעות עבודה שאינן מתאימות בהכרח להגדרות הצרות של החוק. הפסיקה, כפי שמצוין בפסק הדין (עב"ל (ארצי) 1188/02 שטיינבלט), לא שללה הכרה בליקוי שמיעה גם במפלסי רעש נמוכים מ-85 דציבל, תחת תורת המיקרוטראומה. זוהי דוגמה לחידוש משפטי המאפשר התאמה של דיני הפגיעות בעבודה למציאות תעסוקתית משתנה. * **התמודדות עם טענות סף (שיהוי והרחבת חזית):** בית הדין דחה את טענות הנתבע ל **שיהוי** וה **הרחבת חזית**. * **שיהוי:** נקבע כי טענת השיהוי הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים, לא הוכח כי השיהוי גרם לקושי בחקר האמת העובדתית, ולכן נדחתה. * **הרחבת חזית:** בית הדין קבע כי התובע הבהיר את עמדתו בדבר התבססות על תורת המיקרוטראומה כבר בדיון המוקדם, והנתבע לא התנגד לכך. יתרה מכך, הנתבע עצמו, בתגובתו, התייחס למבחן התביעה לאור הלכת המיקרוטראומה. לכן, לא הוכח שינוי חזית אסור. * **קביעת תשתית עובדתית ראשונית:** למרות שהתביעה הוכרעה בשלב זה של מינוי מומחה, בית הדין פירט את העובדות המרכזיות שהוכחו או נטענו, אשר ישמשו בסיס להחלטתו העתידית. עובדות אלו כוללות: * **משך העבודה וסוגה:** רופא שיניים עצמאי משנת 1983, שעות עבודה ממושכות (עד 12 שעות ביום), טיפול בכ-10-15 מטופלים ביום. * **חשיפה למקורות רעש:** שימוש במכשירים כגון סקשן, טורבינה, אוויר דחוס, ובעבר גם סקיילר. * **אופי העבודה:** נדרש לעבוד בזווית קרובה לפה המטופל, דבר המקרב את האוזן הימנית למקורות הרעש. * **מדידות רעש:** * **דוח התובע (מר לוריא):** נפסל מכיוון שהבודק אינו מוסמך למדוד רעש תעסוקתי ומדובר במדידות רעש סביבתי. * **דוח הנתבע (המוסד לבטיחות וגהות):** זהו הדוח המועדף על בית הדין כיוון שהוא אובייקטיבי ובדק חשיפה לרעש תעסוקתי. הדוח קבע שהתובע **לא נחשף למפלסי רעש מעל לרמה המותרת**, אך כן נחשף למקורות רעש, והחשיפה המחושבת (ל-4.5 שעות עבודה) עמדה על 65.7 dBa. * **מינוי מומחה רפואי:** הכרעת בית הדין היא **מינוי מומחה רפואי** (מומחה לאף אוזן גרון או מומחה לרפואה תעסוקתית) על מנת לבחון את **הקשר הסיבתי** בין תנאי העבודה של התובע (חשיפה לרעש, תנוחות עבודה) לבין הגידול באוזנו. זוהי פעולה סטנדרטית בתיקים מסוג זה, בהם נדרשת חוות דעת מקצועית להערכת הקשר הרפואי. **3. סיכום והשלכות:** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום גמיש של דיני הביטוח הלאומי. בית הדין הפעיל את סמכותו לסטות מפרשנות צרה של החוק (סעיף 84א) ולבחון את התביעה על בסיס הלכת המיקרוטראומה, לאור נסיבות המקרה הספציפיות. * **דגש על התשתית העובדתית:** למרות שהמדידות הרשמיות לא הצביעו על חריגה מהרמות המותרות, בית הדין לא פסל את התביעה על הסף. ההחלטה למנות מומחה נובעת מהצטברות של גורמים: תקופת העבודה הממושכת, אופי החשיפה לרעש (גם אם לא עלה על הרף המותר), והטענה כי יש קשר סיבתי בין חשיפה זו לבין הגידול. * **תפקיד המומחה:** תפקידו של המומחה יהיה להכריע בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי, תוך התחשבות בכלל הנתונים שנאספו, כולל מדידות הרעש, תיאורי התובע, והספרות הרפואית שצורפה. * **המשמעות לעתיד:** פסק דין זה מדגיש את חשיבותה של תורת המיקרוטראומה ככלי משפטי להבטחת זכויות עובדים במקרים שבהם הפגיעה אינה נובעת מחשיפה לרעש מזיק באופן מובהק וחד-משמעי, אך ישנו גורם סיכון תעסוקתי מצטבר. ההתמקדות כעת עוברת לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי, אשר יוכרע על ידי המומחה שימונה.