עת"מ 15022/08

תקציר

בית המשפט קבע כי יש לקבל עתירה המערערת על אישור איחוד קרקעות על סמך תשריט לפי סעיף 144 לחוק התכנון. העותרים טענו כי לקרקע המדוברת הייתה תכנית קיימת הכוללת חלוקות, ולכן האיחוד היה צריך להיעשות על פי תכנית מתאר לפי חוק התכנון. בית המשפט נעתר לכך, ופירש את חוק התכנון כמתעדף תכניות מתאר על פני סקיצות לחלוקה או לאיחוד. טענות המשיב, שהסתמכו על הטענה כי שתי השיטות שוות וכי יש לקיים חזקת תקינות מינהלית, נדחו. בית המשפט הדגיש כי החלטה המבוססת על פרשנות סטטוטורית נתונה לביקורת שיפוטית וכי רישומה של התכנית הקיימת לא הפך את המקרה לבלתי חוזר. זאת ועוד, האסמכתאות שצוטטו על ידי המשיבים לתמיכה בעמדתם נמצאו בלתי רלוונטיות למקרה הנוכחי. בעקבות זאת התקבלה העתירה, בוטלה החלטת ועדת הערר וכל משיב חויב לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין.