עב"ל 439/03

תקציר

הערעור מתייחס לשאלה האם אוטם שריר הלב של המערער נחשב לפגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בעבר את טענת המערער, והוביל לערעור זה. הסוגיה המרכזית היא הקשר הסיבתי בין אירוע העבודה של המערער לבין אוטם שריר הלב שנגרם לו לאחר מכן. בית הדין האזורי מינה מומחה רפואי שסבר כי נתוניו הבריאותיים האישיים של המערער הם הגורמים המכריעים למחלתו וכי השפעתו של אירוע העבודה היא בעלת סבירות נמוכה יותר. עם זאת, לאחר שאלות הבהרה נוספות, שינה המומחה את עמדתו וקבע כי קיים קשר סיבתי בין אירוע העבודה לבין האוטם, למרות אי ודאות מסוימת לגבי מסגרת הזמן המדויקת. לחוות דעתו של המומחה, אף שאינה חד משמעית, ניתן משקל משמעותי, ובהינתן הקשר הביטוח הלאומי וכלל טובת הספק, הערעור מתקבל. לפיכך, המוסד לביטוח לאומי ישלם למערער שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום. פסק דין זה מהווה מקרה נדיר בו בית משפט מקבל ערעור למרות היעדר ראיות ברורות, תוך הדגשת המשמעות המיוחסת לחוות דעתו של המומחה ולעקרונות המסדירים תיקי ביטוח לאומי.