ע"ע 9431-11-16

תקציר

השופטים דחו את הערעור על החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא לאשר תביעה כתובענה ייצוגית. התביעה מתייחסת לניכויים משכר העובדים עבור קרן שמטרתה הייתה לספק הטבות רווחה לעובדים. הנימוק העיקרי להחלטת השופטים הוא שהניכוי, שהעובדים היו מודעים לו, נוצל לטובת העובדים והעובדים נהנו מפירות קרן זו. השופטים הדגישו כי הנאת העובדים מהקרן כללה לכאורה הנאות קבוצתיות עם מרכיב מצומצם של בחירה אישית, והנאות אישיות עם מרכיב גבוה יותר של בחירת העובד. עוד לקחו השופטים בחשבון כי הפרשות העובדים לקרן לא היו שונות באופן ניכר מההטבות שקיבלו, וכי העובדים כקבוצה נהנו משווי כפול של הפרשות בשל הפרשות המשלימות של המעסיק. בהתחשב בכך שהניכוי הוסר, קבעו השופטים כי המשך ההליך בתובענה הייצוגית אינו הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון המחלוקת, במיוחד בהתחשב בחוסר תום הלב של המערערת בהגשת התביעה רק לאחר שנהנתה מהקרן. בנוסף, ציינו השופטים כי שיקול הדעת לאשר תובענה ייצוגית צריך להיות מופעל במשורה, גם אם מתקיימים התנאים שבחוק התובענות הייצוגיות, ויש לשמור אותו למקרים נדירים וחריגים. זאת, משום שהמחוקק כבר הפעיל שיקול דעת בניסוח התנאים לתביעות ייצוגיות בחוק. לבסוף הדגישו השופטים כי שכרם הנמוך של העובדים אמור להגביר את הרגישות לניכויים, אך במקרה זה שכרם הגבוה של העובדים היה ניטרלי, וההחלטה התבססה על הנסיבות המיוחדות. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המעסיק בסך של 15,000 ₪.